הסוד האפל של אסטריד לינדגרן, שהשפיע על כתיבת "בילבי" ושאר יצירתה של סופרת הילדים הגדולה

עם הקרנתו של סרט תיעודי חדש על אסטריד לינדגרן מספרת נכדתה, אניקה לינדגרן, למה בעצם הרבתה סבתה לכתוב על ילדים בודדים ונטושים ומה היא חשבה על כוחן של נשים

מתוך הסרט "בילבי"
מתוך הסרט "בילבי"צילום: אי־אף־פי
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

בחורף 1941, בעוד מלחמה אכזרית מרעידה את אדמת אירופה, חלתה ילדה שבדית אחת, בת שבע, בדלקת ריאות. היא היתה רתוקה למיטתה, משועממת ועגומה, וכל ערב חזרה וביקשה מאמה לספר לה סיפור שיעודד את רוחה. אבל האם היתה מותשת. היא עבדה כל יום שעות ארוכות, במסגרת עבודתה קראה מכתבים שנשלחו משבדיה ואליה ונחשפה למידע על זוועות הרייך השלישי, ובנוסף לכך טיפלה בשני ילדים וראתה את בעלה מתאהב שוב ושוב בנשים אחרות. היא הרגישה שהאדמה תחת רגליה מתחילה לרעוד. שלא במפתיע, את בתה החולה כל אלה לא עניינו. היא מצדה דרשה לשמוע סיפור בכל ערב ולא ויתרה. באחד הערבים, כשהאם המרוטה ענתה לה בכעס, "מה עוד אני יכולה לספר לך?" הפתיעה הילדה ואמרה: "ספרי לי על בילבי גרב־ברך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ