"אשה בשמלה ירוקה" - פרק ראשון מספרה של מיה לוי ירון

"אשה בשמלה ירוקה", ספרה של מיה לוי ירון, הוא סיפור יחסיה עם אמה, המשוררת חיה ורד, וסיפור חייה הטראגי של האם, החל בהתייתמותה מאמה בשנות ה30 וכלה בנישואי בוסר ונישואים שניים לאביה של לוי ירון, ניסיונה של האם לממש את עצמה ומותו בטביעה של האב

אדם הולך בחוף הים
צילום: אילן אסייג
מיה לוי ירון
מיה לוי ירון

קומי, היא אמרה

“קומי," אימא אמרה.

“קרה דבר נורא."

עיני נפקחו.

יצאה לי צעקה קטנה. או שלא. אימא, מכל מקום, לא עשתה שום סימן ששמעה משהו.

"אני זקוקה לך," היא אמרה.

התרוממתי על המרפקים, אבל ראשי נשאר איכשהו על הכר.

"השירים שלי, הם נעלמו," היא אמרה.

בית החזה שלי קרס, אבל ידי התרוממו מעבר לסדין. ביני לבינה עכשיו טווח אפס. הכי אפס שאפס יכול להיות וכל מה שאני צריכה לעשות זה לסחוט באטיות את ההדק. דרך הסדין. היא אפילו לא תרגיש שיריתי בה, היא אף פעם לא מרגישה כשאני יורה בה וגם עכשיו היא לא תרגיש. יד שמאל שלי תחבק ותנחם אותה ויד ימין תעשה כבר את העבודה, תרוקן בעדינות את המחסנית לתוך הבטן הרכה שלה. אפילו לא אצטרך לעצום עין אחת כדי לקלוע. האהבה היא צלף משובח. אחר־כך אשכיב אותה במיטה ואכסה אותה בשמיכה ואנקה לה את הפנים ואת הכתפיים ואת החזה ומתחת לבתי השחי ואשב לידה עד שתירדם. אני משגיחה עליה כבר שנים. זה התפקיד שלי, להשגיח עליה. אני המשגיחה הראשית בבית הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ