לרמונטוב, המשורר שמת מהקללה הרוסית

הוא היה יורשו של פושקין בעולם השירה הרוסי, לאחר שהאחרון מת בדו-קרב. אבל אז, ב-25 ביולי 1841, אחרי שהתבקש להתנצל על בדיחה לא מוצלחת, מיכאיל יוּרְייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב אמר בנימה רוגעת את מלות הקוד שהביאו למותו יומיים לאחר מכן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תחריט של לרמונטוב מ-1887, על פי הדיוקן של ארון הקבורה של המשורר מ-1841
תחריט של לרמונטוב מ-1887, על פי הדיוקן של ארון הקבורה של המשורר מ-1841צילום: Ivan Ivanovich Matyushin

"נרצח המשורר! – צמיתו של הכבוד..." כך נפתחה הקינה הזועמת על מותו של פושקין בדו־קרב נגד גיסו, ז'ורז' ד'אנטס, בפברואר 1837. השיר הופץ מפה לאוזן בקצב מסחרר והפך את מחברו, קצין הפרשים הצעיר והזוטר, מיכאיל יוּרְייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב, לסנסציה חדשה בעולם השירה הרוסי, וסימן אותו מיד כיורשו של פושקין בזירה הזאת. קַלִיוֹפָּה, אֶוְוְטֶרְפֶה וְאֶרָאטוֹ (מוזות השירה האפית, הלירית והארוטית) החליפו ביניהן חיוך אירוני, וכעבור ארבע וחצי שנים פוריות להדהים, לרמונטוב נפל בדו־קרב שהיה מיותר אפילו מזה של פושקין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ