למה נשכח המשורר הגדול אמיר גלבע?

המשורר אמיר גלבוע היה מאז ומתמיד אינדיווידואליסט מושבע, וגם ספר הילדים היחיד שכתב מלמד שלא הלך עם הזרם. יותר משלושים שנה אחרי מותו מוציאות אלמנתו ובנותיו מחדש את הספר, "איש המים של גילי", ומספרות על האב הקשוב, שהיה גם בן שמעולם לא התאושש מאובדן כל משפחתו

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר  גלבע בחדר העבודה שלו
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

גילי וטלי גלבע לא הוזמנו למסיבה שערכו באותו ערב הוריהן, אבל זה לא הפריע להן לעשות בושות. אולי אפשר היה להבין אותן: ההורים, המשורר אמיר גלבע וגבי רעייתו, הזמינו אל בית המשפחה שברחוב קרני ברמת אביב את כל חבריהם. היו שם אהרון מגד ואשתו הסופרת אידה צורית; יחיאל מוהר, משה שמיר, ט. כרמי ואברהם חלפי, שלמה טנאי, א.ד שפיר ויוסל ברגנר. הן, הקטנות, לא הוזמנו. ולא זו בלבד שלא הוזמנו, שולחן הכתיבה שלהן נלקח למורת רוחן מחדרן המשותף, לשמש כבר משקאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ