שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האם הספרות העברית באמת מעניינת את הקוראים בחו"ל?

עמוס עוז, דויד גרוסמן, אתגר קרת או צרויה שלו ניצבים מזמן בחזית הספרות העברית המתורגמת, אבל בשנים האחרונות נדמה שעוד ועוד סופרים ישראלים עושים את זה ומצליחים מעבר לים. האם זה רושם מדויק? או שהסיפור הרבה יותר מורכב?

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום: Bogna Kociumbas

קשה היה לתפוס את הסופר הישראלי־אמריקאי רובי נמדר בחודש שעבר. נמדר, זוכה פרס ספיר לשנת 2014, היה במסע דילוגים, מניו יורק שבה הוא גר לחוף המערבי, חוצה מדינות וערים, מאוסטין שבטקסס לגיינסוויל שבפלורידה, שוהה כמה ימים באוניברסיטה אחת וכמה ימים במקום אחר, להרצאה ושיחה ואירוע קריאה בספרו. הספר, "הבית אשר נחרב", תורגם לאנגלית כחלק מפרס ספיר ויצא לאחרונה בהוצאת הארפר קולינס האמריקאית הגדולה. יציאתו לוותה, מלבד בתשומת לב גורפת בעיתונות היהודית־האמריקאית, גם בביקורות נפלאות במגזיני ספרות נחשבים וביוקרתיים שבעיתונים – "ניו יורקר" ו"ניו יורק טיימס" – וזה האחרון אף כינה את הספר "יצירת מופת". בעקבות הביקורות הגיע השאר: נמדר הוזמן להשתתף בפסטיבל הסופרים היוקרתי של הארגון הספרותי PEN ובאירועים ספרותיים נחשבים אחרים בארה"ב ובקנדה. מכירות ספרו באמזון זינקו ומיד החל גם שיטפון של מו"לים מארצות אחרות שהתעניינו בזכויות לפרסום הספר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ