הספר החדש, ואולי גם האחרון, של יהודית רותם הוא היצירה האישית ביותר שלה - ספרות - הארץ

הספר החדש, ואולי גם האחרון, של יהודית רותם הוא היצירה האישית ביותר שלה

"שובי נפשי", ספרה החדש של יהודית רותם, הוא אולי הכי קרוב לדמותה־שלה ולסיפור חייה. בשיחה איתה היא מסבירה מדוע זה לא רק משום שהגיבורה המבוגרת היא חרדית שלקחה את ילדיה וחצתה את הקווים לעולם החילוני. זה בעיקר משום שהגיבורה הזאת, בדיוק כמוה, לא איבדה את התשוקה לחיים גם בעשור השמיני לחייה

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

יום אחד הביטה יהודית רותם בליאנה, עוזרת הבית הוותיקה שלה, ומחשבה ניצתה בראשה. בין השתיים, מספרת רותם, שורר קשר ידידותי, אבל עד לאותו הרגע לא חשבה רותם על ליאנה כעל דמות ספרותית. למעשה, כמעט לא חשבה על יצירה ספרותית בכלל. שבע שנים מפרידות בין "מתי תבוא אלי", הרומן הקודם למבוגרים שכתבה ויצא לאור ב-2011 (כנרת זמורה ביתן), ל"שובי נפשי", הרומן החדש שלה (עם עובד) שראה אור לאחרונה. בין האחד לשני לא חשבה שתכתוב כלל, אבל משהו בדמות שעמדה לפניה, מהגרת עבודה זרה, המפרנסת משפחה שם וילד כאן, הניע מיתר בלבה ושרשרת של מחשבה ויצירה שהסתיימה בספר. "יש הרבה צעקות לצעוק ולא מספיק צועקים", היא אומרת. "אחת מהצעקות האלה היא של הנשים האלה, העובדות הזרות. אני רואה אותן בתור הגיבורות של זמננו. בכל פעם שמתברר שהחיים של הנשים האלה כאן רעים, זה מרתיח אותי ומעליב אותי. מעליב כי המהות שלי יהודית. כתבתי את זה בספר: מספר הפעמים שמוזכרת השבת בתנ"ך הוא 36 פעמים, פעמיים חי. 36 פעמים נזכר גם הרעיון של לאהוב את הגר, בכל מיני צורות".

תגובות