"אני לא מתחברת לדרישת העידן הזה שכולם יהיו חביבים"

האם נהנתנות היא בעצם התנגדות מתוחכמת לדיקטטורה, ולמה אי אפשר לצפות מאנשים שרוצים חופש מהמדינה להישאר נאמנים לבני זוגם? ראיון עם הסופרת אליס ביאלסקי שגרה בתל אביב, כותבת ברוסית וגורמת לבחורים ממוצא מרוקאי לחשוב שהם נערות סובייטיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
 הסופרת אליס ביאלסקי. "בספר השני יש חשש לעמוד לכל הפחות בסטנדרטים שהצבת לעצמך בספר הראשון"
הסופרת אליס ביאלסקי. "בספר השני יש חשש לעמוד לכל הפחות בסטנדרטים שהצבת לעצמך בספר הראשון"צילום: תומר אפלבאום
מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן

"במכתב הכי מדהים שקיבלתי אי פעם מקורא", אומרת הדוקומנטריסטית והסופרת אליס ביאלסקי ומדליקה עוד סיגריה, "הוא כתב: 'אני בחור בן עשרים וקצת, ממוצא מרוקאי, וגיליתי שעמוק בלב אני נערה רוסייה ממוסקבה'. הבחור הזה נסע למוסקבה אחרי שקרא את 'ראינו לילה', טייל וסייר בכל המקומות, הוא שלח לי צילומים. בשביל דברים כאלה שווה לכתוב. אדם שלא ידע כלום על הדברים האלה, רק המילים שלי שהוא קרא גרמו לו לדמיין ולהזדהות עם זה. בספר השני זה כבר לא ככה, יש איזשהו חשש, לעמוד לכל הפחות בסטנדרטים שהצבת לעצמך בספר הקודם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ