שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לאה איני. רק כשכתבה על שואה ומלחמה, יצירתה התקבלה לקאנון
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

סיפור קצר אחד מתבלט לקראת סופו של קובץ הסיפורים החדש "השמלה". הוא נקרא "עוגה" והוא מתאר את אלמנותה הטרייה, המדממת של האשה שמתוארת בו. ארבעה חודשים חלפו ממות בעלה, אבל כל הבלחת זיכרון שעולה בה מתגלגלת בתוכה "לאנקות בוץ שהתגוששו בריאותיה, עם ריאותיה, עד שחלדו וגרטו את הלב". חברותיה, גרושות ופרודות ותיקות שגופן ועתותיהן הפכו קודש לפילאטיס וליוגה ולהכנת גרנולה מעשה בית, מאיצות בה לצאת מהדירה, מ"חללית האבל", ולהתאושש. אלא שהיא, ש-33 שנות נישואיהם הפכו את בעלה ואותה "משני מאפים לבצק אחד", ממאנת להתגבר. בסופו של דבר, כמו שקורה לא פעם בסיפורים של לאה איני, הגיבורה מתחזקת רק כשהמטאפורה על מערכת היחסים הלכידה כבצק מקבלת בסיפור תפנית מקאברית, עמוסה מוזרות והומור שחור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ