שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הסוציולוג הצרפתי דידיה אריבון: "האם יכול להיווצר כוח פוליטי כתוצאה מהבושה?"

הסוציולוג הצרפתי דידיה אריבון נמלט מעיר הולדתו ריימס בגלל הומופוביה, אבל בחוגים האינטלקטואליים של פריז נאלץ להמיר את הבושה המינית בבושה מעמדית. עם התרגום לעברית של רב־המכר שלו, "שיבה לריימס", הוא מדבר על הסיבות לקריסת השמאל בעולם ועל האמפתיה שהצליח לחוש לבסוף כלפי אמו הגזענית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הסוציולוג הצרפתי דידייה אריבון
הסוציולוג הצרפתי דידייה אריבוןצילום: Eric Fougere / Corbis via Getty
גבי לוין

בחצות, ערב השנה החדשה, בישרה לו אמו של דידיה אריבון על מות אביו, חולה אלצהיימר מאושפז במוסד, שבשנים האחרונות לחייו בצל מחלתו נתן דרור לאלימות שאיפיינה אותו כל חייו. "לא נכחתי בלוויה של אבי", כותב אריבון, "לא אהבתי אותו, מעולם לא אהבתי אותו". מות האב, איש פשוט, בוטה ואלים שהפך עם השנים לזר מוחלט, אינו מעציב אותו. הוא אינו מתאבל על האבדן אלא חש חרדה ובלבול מול הזיכרונות שהודחקו לאורך השנים ופתאום מציפים אותו. כילד להורים קשי יום — אב פועל ואם מנקה בתים — התבייש בהם ובאחיו הבכור שעבד כשוליית קצב. את העולם הזה עזב 30 שנה קודם לכן ולא רצה לשוב אליו או לזכור אותו. בשנות ה–70 הוא בחר לחיות באופן חופשי את ההומוסקסואליות שלו בפריז, שם למד פילוסופיה ובה רצה להמציא את עצמו מחדש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ