שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"אני חולמת על שמאל שלא שכח להיות יהודי וימין שלא שכח להיות אנושי"

עם ספר חדש והופעות־אורח בסדרה "שנאת מוות", מסבירה פרופ' חביבה פדיה למה המזרחים שונאים ערבים ומדוע הכנסת מורשת המזרח לתוכנית הלימודים עשויה לרפא זאת. שיחה עם אשת שמאל על טעויות השמאל כולל המאבק ב"הדתה" ועל המקום שבו דווקא הימין מבין את המזרחים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חביבה פדיה. "אני יכולה לסלוח למורכבות המעשה הציוני בתנאי שיהיה תיקון"
חביבה פדיה. "אני יכולה לסלוח למורכבות המעשה הציוני בתנאי שיהיה תיקון"צילום: אליהו הרשקוביץ
איתי שטרן
איתי שטרן

"שנאת מוות", סדרת הדוקו החדשה של רון כחלילי המשודרת בימים אלו ב"הוט 8" ועוסקת בשנאת יהודים לערבים בישראל, פועלת כמו אגרופים לבטן רכה. זהו תיעוד של אלימות מילולית ופיזית המופנית כלפי ערבים ישראלים וכלפי פלסטינים מהגדה ומעזה, ובעוד שני הפרקים הראשונים עסקו במנגנוני השנאה והגזענות, הפרק השלישי, "הפוסטר של השנאה" הוא אולי המבעבע והבוצי מכולם. הוא נפתח במסיבת שחרורו מהכלא של אלאור אזריה, שבה נוכח רוב מזרחי מובהק. ברקע נשמע קולו של אייל גולן ומאליה עולה השאלה שכחלילי שואל בקולו: איך הפך דווקא המזרחי, מי שהיה רגיל לחיות בשכנות עם הערבי מאות ואלפי שנים, לנער הפוסטר של שנאת הערבים בישראל?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ