"לשבור רוח של אשה באלימות יום-יומית, זה רצח לכל דבר"

ההתעללות של אביה כלפי אמה, הרגעים שבהם הבית עלה באש והאלימות המינית שספגה בילדותה. בספרה "דרך העיניים של יוספה" משחזרת ארי־אל לביא את החיים הקשים שעברה. "זה כתב אישום של אשה שבגרה וצמחה בכוחות עצמה בחצר האחורית של ישראל", היא אומרת בראיון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ארי־אל לביא. אמה מתה לנגד עיניה, כשהיא עולה באש
ארי־אל לביא. אמה מתה לנגד עיניה, כשהיא עולה באשצילום: אילן אסייג
ורד לי - צרובה
ורד לי

"קמתי משנת צהריים ומשהו כתום ריצד לי בעיניים. הערתי את סבתא שלי שהריחה ריח נפט עז ופתחה את דלת האמבטיה. עמדנו בהלם לאור הלהבות. אמא שלי עמדה בלב המקלחת בחצאית הארוכה שלה ועלתה באש לנגד עינינו", משחזרת ארי־אל לביא את רגעי הבעתה שבהם היתה עדה בגיל שבע לאמה העולה בביתה בלהבות. "ניסינו להתקשר להזעיק אמבולנס ולחייג למשטרה, אבל חוגת הטלפון היתה חתומה במנעול. ניסינו לרוץ לפתוח את הדלת, אך היא היתה נעולה ולא היה לנו מפתח. צרחנו מהחלון ושכנים הזעיקו כוחות הצלה. אמי הובהלה לבית החולים וכעבור כמה ימים מתה מפצעיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ