"בהתחלה פחדתי מהעיניים שלו. אבל אז הבנתי שאני כותב על נפילתו"

הספר "היעלמותו של יוזף מנגלה" מבקש לנתץ את המיתוס על שנותיו האחרונות של אחד הפושעים הנאצים המבוקשים בעולם. מחברו, אוליביה גז, מסביר בביקור בארץ מדוע חשוב למרות הכל להתייחס אליו כאל בן אנוש

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מנגלה (שני משמאל) עם קציני אס-אס אחרים באושוויץ ב-1944
מנגלה (שני משמאל) עם קציני אס-אס אחרים באושוויץ ב-1944צילום: ASSOCIATED PRESS
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

בשנות ה–70 הובהל לבית חולים בסאו פאולו בברזיל גבר זר ומבוגר. הוא הזדהה בשם וולפגנג גרהרד, ודי היה בהצצה אחת בפניו כדי להבין שהוא סובל סבל נורא. הוא היה מוצק ועל שיניו הקדמיות הבולטות מעט, שרווח ביניהן, כיסה שפם מלא שהלך והלבין. הוא התפתל מכאב, נאנק, וממראה עיניו, שהתרוצצו בחוריהן, נראה היה שהוא אחוז פאניקה. משוכנע שהוא סובל דלקת חריפה שתביא במהרה למותו.