הסופרת אליזבת אוסברינק: "כתבתי על הדברים שהחיים מורכבים מהם: מוזיקה, סקס, פוליטיקה ואובדן"

בספרה "1947" פורשת אליזבת אוסברינק את השנה המכוננת בסגנון כתיבה חריג בקרב היסטוריונים. "סגרנו את הדלת בפני ההיסטוריה באופן לא אינטליגנטי", היא אומרת עם צאת התרגום לעברית, ומסבירה גם למה לדעתה הדמוקרטיה "כובתה בלחיצת מתג" במשבר הקורונה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אליזבת אוסברינק
אליזבת אוסברינק. "אני חייבת להיות מעורבת רגשית כשאני כותבת"צילום: Joakim Jakobsen
מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן
מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן

"הזמן לא ממש זרם כמתוכנן. ב–1 בינואר 1947 מדווח עיתון ה'טיימס' שהבריטים לא יכולים לסמוך על השעונים שלהם. כדי להיות בטוחים לגמרי שהשעה הנגלית לעיניהם היא אכן השעה הנכונה, עליהם להאזין למשדרים מיוחדים של תחנת הרדיו של הבי־בי־סי, שמדווחים מהי השעה באמת. פעולתם של השעונים החשמליים אמנם משתבשת עקב הפסקות החשמל התכופות, אבל גם השעונים המכניים דורשים כוונון. אולי זה בגלל הקור. אולי הכל יסתדר בעתיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ