"מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה" — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש

הזיכרונות שחיזקו וגם רדפו אותו, האשמה, המבט הנוקב בזיקנה, האהבה הגדולה למדינה וההתעקשות לבקר אותה. שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, "אל המקום האחר", והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גורי ונשיא המדינה ריבלין בטקס הזיכרון לחטיבת הראל ולמפקדה הראשון, יצחק רבין, 1915
גורי ונשיא המדינה ריבלין בטקס הזיכרון לחטיבת הראל ולמפקדה הראשון, יצחק רבין, 2015צילום: מארק ניימן / לעמ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

לפני מעט יותר משנתיים, כשהגיע הרגע להניח מצבה על קברו הטרי של המשורר חיים גורי, ביקשה אשתו עליזה להוסיף כיתוב אישי על לוח האבן. "איש אוהב" היא חקקה עליה, נוסף לשם ולפרטים האחרים שנהוג לציין. כשהיא מספרת על כך, היא קוראת בחמימות בשם החיבה שלו ומסבירה: "ג'ורי ואני חיינו יחד 70 שנה וברגעים הקשים, בחודשים הראשונים אחרי שהוא הלך מאיתנו, רק אמרתי לעצמי שדבר נורא קרה לי. אבל 70 שנים חייתי לצדו של האדם האוהב ביותר, הנפלא ביותר שיכול להיות. הוספתי על המצבה שלו את המילים 'איש אוהב' כי חשבתי שזאת היתה מהותו של האיש".

תגובות