המיליניאלים עוקפים את סוכני התרבות המסורתיים, והתוצאה מקסימה

שלוש קולנועניות הפיקו את "נונה ונונו", מכתבי סבים וסבתות לנכדים, בקבוצות פייסבוק. אהוד לוסין העלה את "סיפורים לשעת מגפה" באתר משלו אחרי שנואש מהוצאות הספרים. כך עוקפים יוצרים צעירים את מנגנוני התרבות הוותיקים והמסורבלים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איור
מתוך הסיפור "אבא על ארבע" בפרויקט "נונה ונונו". סיפורים המלווים במוזיקה, מאוירים ומוקראים בקולצילום: רון סלימי
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

בחודש מארס האחרון, עמוק בסגר שכפתה הקורונה, החליטו שרון לשם וכרמל רענני, בוגרות החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, לעשות מעשה. הן חשבו על פרויקט שיתכתב עם התקופה המיוחדת. כשדיברו ביניהן על הבדידות והבידוד של האוכלוסייה המבוגרת, על נתק בין הורים מבוגרים לילדיהם הבוגרים והנכדים, נדמה היה להן שמצאו.

הן צירפו לעבודה חברה נוספת, שיר שחף, שגם אותה הכירו בלימודים, ויצאו לדרך. "חשבנו על פורמט יצירתי והתנדבותי", אומרת שחף. "שרון וכרמל פנו לסבים וסבתות שיכתבו סיפור קצר. עבדנו מפה לאוזן, לא היתה אחידות ולא היו הנחיות מיוחדות, כולם קיבלו יד חופשית לכתוב כל סיפור שהיו רוצים לספר לנכדים. בסופו של דבר מצאנו את עצמנו עם 11 סיפורים ואז הצמדנו לכל סיפור מלחין ומאייר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ