דוקטור דוליטל דיבר עם חיות. האם גם אנחנו יכולים?

לפני מאה שנה נולד אחד הגיבורים הספרותיים הנפלאים אי פעם, זה 
שמבין את שפת החיות וזה שכל הניסיונות להעבירו למסך נכשלו. מדוע הואשמו ספרי ד"ר דוליטל בגזענות, מה למדנו מאז על תקשורת בין בעלי חיים ובני אדם ולמה אין לרופא החיות טוב הלב 
חתולים בבית?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוברט דאוני ג'וניור כדוקטור דוליטל. כישלון חרוץ
רוברט דאוני ג'וניור כדוקטור דוליטל. כישלון חרוץצילום: © 2020 UNIVERSAL STUDIOS and PE
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד

חדשות רעות מניבות לפעמים תוצאות משמחות. כך נולד אחד הגיבורים הספרותיים הנפלאים אי פעם. לפני קצת יותר ממאה שנה — ב–25 באוקטובר 1920 — ראה אור באנגליה ובארצות הברית ספר הילדים על הרופא הטוב ד"ר ג'ון דוליטל, שמבין את שפת החיות ואפילו מדבר בה.

מחבר הספר, יו לופטינג, שב קודם לכן מהשוחות של מלחמת העולם הראשונה בצרפת. במהלך השירות הצבאי כתב מכתבים לילדיו. כדי להתחמק מתיאורי זוועה ומחדשות רעות, הוא חיבר עבורם סיפורים דמיוניים על רופא החיות האגדי. לימים סיפר לופטינג שקיבל את ההשראה לספר כאשר ראה את סבלם של הסוסים והפרדות שגויסו לצבא, נפגעו, גססו ולא זכו לטיפול כלשהו. המכתבים הפכו לספר הראשון בסדרה, "סיפורו של ד"ר דוליטל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ