מייקל ג'יי פוקס: "בהיעדר תרופה, מחלת הפרקינסון תקפיא אותי"

למרות ההידרדרות במצבו, השחקן והאקטיביסט מייקל ג'יי פוקס אינו מאבד תקווה. עם צאת ספרו החדש, "אין כמו העתיד", הוא מסביר למה הפסיק לשחק בקולנוע ומדוע עשה קעקוע של צב ■ ואורון שמיר מסביר: כך נהפך מייקל ג'יי פוקס לגיבור תרבות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מייקל ג'יי פוקס. "אני בן 59 ואין לי זמן לשיחות בטלות"
מייקל ג'יי פוקס. "אני בן 59 ואין לי זמן לשיחות בטלות"צילום: CELESTE SLOMAN / NYT
אליזבת איגן, ניו יורק טיימס
אליזבת איגן, ניו יורק טיימס

לפני שנתיים עבר מייקל ג'יי פוקס ניתוח להוצאת גידול שפיר בעמוד השדרה שלו. פוקס, שחקן ופעיל חברתי שחי עם מחלת פרקינסון קרוב לשלושה עשורים, נאלץ ללמוד מחדש כיצד ללכת. במשך ארבעה חודשים אחרי הניתוח הוא נפל מדי פעם במטבח ביתו באפר איסט סייד שבמנהטן, ופעם אף שבר את זרועו והיה צריך לייצב אותה בעזרת פלטה ותשע סיכות. שקוע בשתי החלמות קשות ורצופות, החל פוקס לתהות אם לא הגזים בהפצת הרעיון שלו על התקווה, בשלושה ספרי הזיכרונות שכתב — Lucky Man, Always Looking Up ו–A Funny Thing Happed on the Way to the Future.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ