יהושע קנז היה גדול ההומניסטים בספרות העברית

ליהושע קנז, שמת בגיל 83, הכתיבה היתה כורח — חומת מגן מפני זעזועי הנפש המוצפת. היתה בו תשוקה לססגוניותה של העברית, כמו גם יכולת להתבונן על החברה הישראלית בריחוק, ולא רק על יפי הבלורית, מתוך חמלה על בני האדם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהושע קנז, 2012
יהושע קנז, 2012 צילום: מוטי מילרוד
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

את מותו חזה בבהירות ובצלילות של כתיבה מופתית כבר בספר "בדרך אל החתולים". זה היה רקוויאם נשגב לחיי הגוף הבלה, וגם זעקה גדולה של הנפש המסרבת להיפרד מזיכרונות, מנעורים, מן היכולת לעוף גבוה־גבוה מעל למציאות של זיקנה ומגבלות ודעיכה איטית. את המרד העיקש שלו עצמו באפסות היצור האנושי החי כלא בגופה של דמות, גברת מוסקוביץ, ומי שרצה יכול היה להבין כי על מותו שלו הוא מדבר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ