ספרה זוכה פרס ספיר של אילנה ברנשטיין: השראה או העתקה לא מודעת?

אמא יחידנית, החיה מהיד לפה וסובלת מדיכאון, יוצאת עם שני ילדיה למסע של כיף שאינו שמח כלל וכלל. זו עלילת הרומן של זוכה פרס ספיר לשנת 2019, "מחר ניסע ללונה פארק" מאת אילנה ברנשטיין. וזה גם סיפור המסגרת של נובלה מאת הסופרת הצרפתייה ורוניק אולמי, שתרגום שלה הגיע לידי ברנשטיין לפני שנים, כשעבדה כעורכת בהוצאת בבל, אך לא פורסם בעברית מעולם. ובכך לא מסתכם הדמיון. אילנה ברנשטיין: "הטענות מביעות חוסר הבנה עמוק ביחס לשאלות יסודיות במחקר הספרות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האדר גילי
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

זה זמן רב מתגלגל כתב יד, תרגום לעברית של נובלה צרפתית, בחוגי תרבות כאלה ואחרים בארץ. אותה נובלה, חדה ואכזרית, מתארת יממה מרה בחייה של אשה. הדמות הראשית המספרת, אותה אשה שאת שמה אין אנו יודעים, היא אם יחידנית לשני ילדים צעירים, בן חמש ובן תשע. היא חיה בעוני מצמית ובצמצום, זאת אנו מגלים דרך הדיבור הפנימי הקדחתני המרכיב את הספר הזה, סובלת מדיכאון שבגינו היא צוללת לשעות של שינה, מטופלת על ידי פסיכיאטר בעיירת השדה שבה היא גרה. את כל זה מבינים מאותו דיבור פנימי משחזר בדיעבד, שכן עלילת הנובלה מתארת התרחשות קצרה הנפתחת בנסיעה לילית באוטובוס, אוטובוס ישן, אל עיר אחרת. זהו חורף עז אבל האם לוקחת את ילדיה לחופשה, לראות את הים. למחרת בערב, אחרי שבילו במתקני הלונה פארק ביריד המקומי, ואחרי שנרדמו במעיליהם, היא מקרבת כרית אל פניהם ורוצחת אותם.

האזינו לכתבה (הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה):

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ