בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הספרייה הלאומית: "מקומם של כתבי קפקא - בארץ"

המנהל האקדמי של הספרייה אמר את הדברים בתגובה לטענת ארכיון הספרות הגרמני כי מקס ברוד רצה שעיזבונו - הכולל את כתבי קפקא - יועבר לגרמניה

10תגובות

מקס ברוד היה יהודי, ציוני וישראלי, ולכן עיזבונו, הכולל את שארית כתבי היד של פרנץ קפקא - צריך להישאר בישראל. כך מוסרת הספרייה הלאומית, בתגובה לטענות ארכיון הספרות הגרמנית, אשר נחשפו ביום שישי ב"הארץ".

הארכיון הגרמני כתב לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הדן בעיזבון של שני הסופרים הצ'כים, כי השניים היו ונותרו חלק ממרחב התרבות הגרמני, וכי ברוד רצה שעיזבונו יועבר לגרמניה אחרי מותו. עוד הוסיף הארכיון הגרמני, כי מדינת ישראל, הספרייה הלאומית ועיתון "הארץ" חברו יחד כדי לסכל את העברת כתביהם של ברוד וקפקא לגרמניה.

פרופ' חגי בן-שמאי, המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית בירושלים, דוחה את הטענות האלה בכל תוקף. "הספרייה הלאומית פועלת לקבלת עיזבונו של ברוד מכוח שליחותה לאסוף ולטפח אוצרות ידע, מורשת ותרבות בכלל ובזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט", אמר. "זה נכון במיוחד כשמדובר באוצרות תרבות יהודית הנמצאים בישראל ושיש להם קשר אמיץ ומוכח לזיקתם לתרבות היהודית".

בן-שמאי התייחס לנסיבות ההיסטוריות שבגינן נמלט ברוד מפראג לארץ ישראל, עם כיבושה בידי הנאצים, ב-1939. "כשנשקפה סכנה לחייו של ברוד ולמורשת קפקא, שהיתה שמורה בידיו, הוא בחר להגיע דווקא לארץ ישראל, שהרי מגיל צעיר הגדיר את עצמו כציוני", אמר. "כל הפעילויות המגוונות של ברוד בארץ בתחומי הספרות, המוזיקה והתיאטרון מעידות כאלף עדים על הרגשת מחויבותו ליצירת תרבות יהודית ארץ-ישראלית".

בצוואתו של ברוד, אשר נמצאת במרכז המחלוקת המשפטית בימים אלה, הוא מנה ארבע חלופות אפשריות כמקומות שבהם יופקד עיזבונו הספרותי לאחר מותו. שלוש הראשונות היו בישראל. רק הרביעית היתה מחוץ לה. "הדבר מעיד בבירור גמור שהוא ראה בארץ זו, שבה חי 29 שנים, עד יום מותו, את ההקשר התרבותי הנכון לשימור מורשתו", אמר בן-שמאי, והוסיף: "הספרייה הלאומית המתחדשת היא המוסד המתאים ביותר להפיץ את מורשתם של ברוד וקפקא לקהל הרחב. סריקת כתביהם בפורמאט דיגיטאלי תחשוף את כתביהם בקרב שוחרי התרבות בעולם כולו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו