בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טוויסט בעלילה: סוד קסמו המתמשך של צ'ארלס דיקנס

הסופר הגדול רלוונטי כיום לא פחות משהיה במאה ה-19. באנגליה וברחבי העולם מציינים את יום השנה להולדתו תוך חשיפת צדדיו המוכרים פחות

8תגובות

"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות... הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי; גן עדן ציפה לכולנו, או היפוכו הגמור - בקיצור התקופה דמתה כל כך לזו הנוכחית...".

ד"ר פלוריאן שווייצר, מנהל מוזיאון דיקנס בלונדון, מצטט באוזני (באנגלית) את השורות האלה הפותחות את הרומן "בין שתי ערים" (בתרגומה של מרים יחיל וקס בהוצאת זמורה ביתן). בראיון טלפוני מדגיש שווייצר כי השורות האלה, מהמפורסמות ביותר בספרות העולם, מדויקות היום בדיוק כפי שהיו כשנכתבו לפני 150 שנה. בעיניו זאת עדות מצוינת למעמדו של דיקנס ולרלוונטיות שלו גם בימינו.

ארבעה כיסאות, ספה קטנה ופינת הסבה ממלאים את חדר האורחים בבית דיקנס שהיה למוזיאון. על הרצפה פרוש שטיח פרחוני. על שלושת החלונות תלויים וילונות אדומים כבדים. הקירות מכוסים בארונות עמוסי ספרים. המבקרים במוזיאון מוזמנים לשבת על הכיסאות, לשלוף מן המדפים את אחד הספרים הרבים, רובם של המחבר שהתגורר בבית, ולקרוא בנחת.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

"אין בעולם מקום מתאים יותר לקרוא פרק מספריו של דיקנס", מסביר שווייצר. "המבקר האידיאלי שאני רואה בעיני רוחי מגיע למוזיאון שלנו בכל יום בשעת הפסקת הצהריים, מתיישב באחד הכיסאות, נושם את אווירת הבית וקורא עוד פרק בספר שהחל לקרוא אתמול. הספרים של דיקנס נכתבו בדיוק לשם כך, לקריאה מקוטעת בפרקים קצרים, קצת כמו סדרת טלוויזיה עכשווית, ואין דרך טובה יותר להכיר את הדמויות שלו. מובן שחדר האורחים בבית שבו התגורר המחבר ברחוב Doughty 48, בין השנים 1837 ל-1839, הוא המקום האידיאלי להיכרות כזאת".

לצד שייקספיר

היום, 7 בפברואר 2012, מציינים בבית דיקנס בלונדון ובמקומות רבים אחרים בעולם את יום הולדתו ה-200 של הסופר. שווייצר עצמו מתקשה לשחזר את רשימת האירועים המלאה שנרקמת סביב האירוע הזה, אבל הוא מאושר מכך שהסופר "שלו" מעורר עניין כה רב.

הוא מזכיר את האירוע שיתקיים בכנסיית וסטמינסטר, מקום קבורתו של דיקנס, ובו יקראו טובי השחקנים, הסופרים ואנשי התיאטרון הבריטי מיצירותיו. "יותר מ-500 אנשים כבר נרשמו לקריאה הפומבית הזאת", מספר שווייצר, "וייתכן שניאלץ לדחות עוד רבים. זה מעיד שאנשי הספרות והתיאטרון נושאים אליו את עיניהם גם כיום".

את ההוכחה למעמדו האיתן של דיקנס מוצא שווייצר לדבריו בכל יום בעיתוני לונדון. אלה מצטטים את דיקנס ללא הרף, בכל מדור אפשרי. "כמעט בכל יום אני יכול להצביע על כותרת, לעתים קרובות אפילו במדורי הספורט, שלקוחה מתוך אחת היצירות של דיקנס, או מתייחסת לאחת הדמויות שלו", הוא אומר. "בתקופת חג המולד יש לכך פריחה מיוחדת, בזכות יצירות שעסקו בחג. זה מעיד על דבר פשוט - הכותבים והעורכים בעיתונים בטוחים שקהל הקוראים שלהם מכיר היטב את דיקנס וספריו. הוא חלק מהקוד התרבותי שלנו".

בנוסף לכך, כל שחקן אנגלי המכבד את עצמו מציג בגאווה את שורת הדמויות של דיקנס שגילם במשך הקריירה שלו. "יש לדעתי רק שני סופרים כאלה בספרות האנגלית - שייקספיר ודיקנס", אומר שווייצר.

האם יש שינויים בתפישות בנוגע לדיקנס השנה, לעומת העבר? "יש היום נכונות לבחון גם היבטים פחות נעימים בביוגרפיה שלו", מודה שווייצר. "למשל, העובדה שהוא נטש את אשתו קתרין, אם עשרת ילדיו, כדי לחיות עם אלן טרנן, שחקנית בת 20, צעירה ממנו בעשרות שנים. בעבר התבוננו רק בהיבטים המוסריים ואולי גם הצדקניים בדמותו של דיקנס, הסופר הגדול, היום עוסקים לא מעט גם ברדיפה הבלתי פוסקת שלו אחר הכסף. עם זאת, הוא עדיין דמות רבת השראה. אנחנו רואים זאת היטב בתחרויות הכתיבה שאנחנו יוזמים בכל שנה. אני נדהם ממספר היוצרים הצעירים הנוהים אחר המורשת של דיקנס".

בתקופה הקרובה עומד מוזיאון דיקנס לעבור שיפוץ נרחב (ולשם כך ייסגר מאפריל עד נובמבר). בנוסף לכך, אנשיו משקיעים מאמץ רב בעידוד הקריאה של ספרי דיקנס. "הנוכחות שלו בקולנוע ובטלוויזיה עצומה", אומר שווייצר, "אבל אנחנו רוצים, דווקא עכשיו, שאנשים ישובו לקרוא את הספרים של דיקנס. שיכירו

מקרוב את הכתיבה שלו". אחת הדרכים המתוכננות להשגת היעד הזה היא העלאת כל כתבי דיקנס אל קוראים אלקטרוניים, כדי שיהיו נגישים לצעירים.

טיפוס מהפנט

החיפוש אחר צדדים חדשים באישיותו של הסופר בן ה-200 מוביל לתערוכה המוצגת בימים אלה בספרייה הבריטית: "תאוות הרוחות" (A Hankering after Ghosts), המוקדשת לעניין העצום שדיקנס גילה בכוחות על-טבעיים. זה לא מובן מאליו כשדנים בסופר שנחשב למעוז הריאליזם והרציונליות, אבל אוצרת התערוכה, אנדראה לויד, מסבירה שדווקא משום כך החליטה לעסוק בנושא זה.

"דיקנס היה אדם הגיוני מאוד, שגילה פתיחות מספקת כדי להשתכנע בהיבטים מופלאים של המציאות", היא אומרת. "הוא הקדיש זמן רב ללימוד היפנוזה, תחום פופולרי בימיו, ואפילו עסק בכך והיפנט חברים וקרובי משפחה. יש עדויות, בעיקר במכתבים שמוצגים בתערוכה, על התעניינותו היוצאת דופן בהיפנוזה ובעל-טבעי. באחד המכתבים הוא מתאר לאשתו קתרין את חשיבות הנושא, כדי להסביר מדוע הוא מסתגר שעות רבות בחדר עם צעירה, שאותה הוא מהפנט".

בתערוכה שאצרה לויד בספרייה הבריטית (ומוצגת עד 4 במארס) מובאים לצד מכתבים של דיקנס גם סיפורים מפחידים שהופיעו בימי ילדותו במגזינים שונים. בילדותו הוא התעניין מאוד בסיפורים כאלה, פחד מהם ונמשך אליהם. כמו כן מתוארים בהרחבה כמה צירופי מקרים מוזרים שקרו לדיקנס, למשל כשחלם על אירוע מסוים שזמן קצר לאחר מכן התרחש בדיוק כמו בחלום. "איני בטוחה שגילינו כאן עובדות חדשות, אבל אפילו אני הופתעתי מהיקף העניין שהיה לדיקנס בתחום העל-טבעי", אומרת לויד. "זה עוד אחד מהצדדים הפחות מוכרים שלו, שאנחנו רוצים לחשוף בפני הקהל".

דיקנס עצמו זכה זמן קצר לאחר מותו להיהפך לרוח רפאים פופולרית. חמישה ימים אחרי מותו ב-1870 כבר הופיע המחבר הנודע בסיאנס שהתקיים באמריקה. השמועה על כך פשטה במהירות ודיקנס נעשה אורח כמעט קבוע לצד שולחנות סיאנס. לא פעם הציעה רוחו למשתתפים סיום הולם לרומן הלא-גמור שלו - "המסתורין של אדווין דרוד". ספר זה, שלאחרונה הוצמד לו סיום, אמור לראות אור בלונדון כחלק מאירועי יום ההולדת ה-200.

האתוס הבורגני

סוד הקסם והפופולריות של דיקנס, אומרת ד"ר איילת בן ישי מהחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה, נעוץ בהיותו "האמן הגדול של הדמויות הספרותיות. הוא יצר כמה מן הדמויות הבלתי-נשכחות - אוליבר טוויסט, דייוויד קופרפילד, מיס האבישם, מגוויץ' ואחרים. הן מיוחדות ואינדיווידואליות, אבל גם ריאליסטיות לחלוטין. אנחנו זוכרים אותן וזה הכוח הגדול שלו. העלילות בספרים של דיקנס הרי לוקות בחסר, הרעיונות קצת בעייתיים, אבל היכולת ליצור דמויות חזקות מושכת אותנו עד היום".

בן ישי מסבירה שדיקנס היה הראשון שהעניק ייצוג ספרותי לשכבות שלמות שלא זכו לכך לפני כן. בני המעמדות הנמוכים, המעמדות העובדים, ילדי רחוב, פושעים, כל אלה הופיעו לראשונה בספרות האנגלית ביצירותיו, ובלי אידיאליזציה. "הוא פרט על נימים של חמלה וצדקה אבל הצליח גם לצחוק על זה", היא אומרת. "הוא לחם למען שינוי חברתי, אבל הספרים שלו מאוד שמרניים וסנטימנטליים וזה כמובן מנע שינוי". בעיני בן ישי, דיקנס הוא "סופר בורגני שרצה שינוי וצדק חברתי ומשפט הוגן וחינוך טוב - אבל בסופו של דבר הרומנים שלו מחזקים את האתוס הבורגני".

הסדרתיות שבה פורסמו הרומנים של דיקנס - כולם פורסמו תחילה בהמשכים במגזינים פופולריים שהופיעו באותה תקופה בלונדון - הכתיבה את הקיטוע שלהם, את יצירת המתח המחודש בכל פרק, את עלילות המשנה הרבות ואת העושר בדמויות. אף שנוטים לראות באחדות מיצירותיו ספרות לבני הנעורים, בן ישי מדגישה שכולן נכתבו כספרים למבוגרים.

לכל אלה יש להוסיף את חשיבותם של האיורים שליוו את הפרקים במגזינים. העירוב הזה בין תרבות המגזינים "הנמוכה" לתרבות הספרותית "הגבוהה" היה מקובל באותה תקופה ולא נתפש כפחיתות כבוד.

אשר למעמדו של דיקנס במחקר הספרות העכשווי, בן ישי נזכרת בעליצות באירוע השנתי שמקיימת אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, "דיקנס יוניברס" שמו. בכל שנה מתאספים בקמפוס שבלב היער כמה מאות אנשים שעוסקים בדיקנס. האירוע נמשך שמונה ימים ובן ישי מכנה אותו "קייטנה מטורפת". משתתפים בו מרצים ומומחים לספרות ויקטוריאנית לצד סטודנטים, מורים וחובבי ספרות, בעיקר גמלאים, שבאים לשמוע הרצאות ולהשתתף בסדנאות.

בכל שנה מוקדש האירוע לרומן אחד בלבד. בקיץ הקרוב יעסקו חובבי דיקנס ברומן "בית קדרות". מלבד הרצאות מלומדות מתקיים במקום נשף ריקודים ויקטוריאני, עם תלבושות ומנהגי התקופה.

------------------------------------------

איפה חוגגים:

* מוזיאון דיקנס: שוכן בלב רובע בלומסברי היוקרתי בלונדון, בבית שבו התגורר הסופר במשך כשלוש שנים. המוזיאון מציג את האוסף הגדול ביותר של פריטי דיקנס - יותר מאלף כתבי יד וחפצים אישיים. הכתובת: 48 Doughty Street. המוזיאון ייסגר ב-9 באפריל לכמה חודשי שיפוצים.

* תערוכת דיקנס והעל-טבעי בספרייה הבריטית: התערוכה פתוחה עד 4 במארס. הכניסה חינם. הכתובת: 96 Euston Road. אתר: .

* תערוכת דיקנס ולונדון במוזיאון של לונדון: מוצגת עד 10 ביוני. המבקרים בתערוכה זוכים לסיור בעיר כפי שהכיר אותה הסופר באמצע המאה ה-19. היא מתמקדת באתרים המוזכרים בספרים ובבתים שבהם התגורר דיקנס. כניסה: 8 ליש"ט. הכתובת: London Wall, ליד סנט פול ותחנת ברביקן.

* ארוחת ערב חגיגית במנשן האוס: Mansion House הוא אחד הארמונות העירוניים המפוארים בלונדון. כיום הוא משמש בעיקר לאירועים חגיגיים. היום תתקיים בו ארוחת ערב לציון יום ההולדת ה-200 של דיקנס. מלבד אוכל שמושפע מן התפריט של תושבי העיר בתקופה הוויקטוריאנית, יוגשו קוקטיילים בשעה מוקדמת, ייקראו קטעים מיצירותיו ויועלו קטעים ממחזותיו. המחיר: 120 ליש"ט לסועד. הכתובת: Bank Junction מול הבנק של אנגליה.

עוד בפרויקט: מה הופך את דיקנס לכוכב הרוק הראשון | תמצית האנגליות: פיש אנד צ'יפס ודייוויד קופרפילד | תסריטאי הטלוויזיה הראשון | סופר גדול, מחזאי קטן | דיקנס בקולנוע: העיבודים הטובים ביותר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו