בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשמים מפסטיבל הספרות הבינלאומי של קלן

ג'פרי יוג'נידיס כותב בהשראת ז'אק דרידה, הלן וולש מסבירה איך האמהות השפיעה על יצירתה וכריסטיאן קראכט דוחה את הטענות כי הוא נאצי

2תגובות

מי שמבקר בימים אלה בקלן, עלול לגלות כי אבנים הנושרות מן השמים אל הקרקע אינן רק דימוי שחוק מציורים סוריאליסטיים: חתיכות אבן החלו באחרונה להתפורר וליפול מהקתדרלה הגותית הענקית, סמלה של העיר ואחת מיצירות האדריכלות הבולטות ברחבי גרמניה. אחת החתיכות צנחה לפני כשבועיים מגובה 25 מטר ונחתה לרוע המזל על גבר חסר בית, שישב סמוך לקתדרלה, נחבל בראשו ומצא מקום משכן זמני בבית חולים.

תושבים בקלן מספרים כי בימים של מזג אוויר סוער, אין זה חיזיון נדיר לראות חתיכות אבן קטנות צונחות ממרומי הקתדרלה, שבנייתה החלה במאה ה-13 והושלמה בסוף המאה ה-19. בדיקה שנעשתה בעקבות המקרה האחרון העלתה כי האבן נפלה כתוצאה מסדק שנפער בקיר והיא השתייכה לחלק שנבנה במאה ה-14.

במרחק כמה דקות הליכה מהקתדרלה נמצא מוזיאון השוקולד של קלן, אף הוא מוסד ידוע בעיר. המוזיאון, השוכן על שפת נהר הריין, סוקר את תולדות האובססיה האנושית לשוקולד, אבל בשבוע שעבר עסקו שם במלוא המרץ לא בטעם קולינרי אלא בטעם ספרותי: המוזיאון שימש כמוקד הארגון של פסטיבל הספרות הבינלאומי של קלן, שננעל בשבת שעברה לאחר שאירח עשרות סופרים בכ-170 אירועים ומפגשים.

אי-אף-פי

זו השנה ה-12 לקיומו של הפסטיבל, שהולך ומתבסס בשנים האחרונות כאירוע תרבות מרכזי במדינת המחוז נורדריין-וסטאפליה ומעורר התעניינות רבה בקלן ובסביבתה. עם המשתתפים הבולטים ב-11 ימי הפסטיבל נמנו בין השאר המשורר השוודי תומס טרנסטרומר, חתן פרס נובל לספרות אשתקד; הסופר הגרמני אויגן רוגה, שרומן הביכורים שלו, "בזמנים של אור נמוג", זיכה אותו אשתקד בפרס הספר הגרמני (המקביל לפרס מאן בוקר הבריטי); והסופרת הישראלית צרויה שלו, הזוכה בשנים האחרונות להצלחה מרשימה בגרמניה. שלו הציגה בפסטיבל את התרגום החדש לגרמנית לספרה האחרון, "שארית החיים".

"בדרך כלל אירועי קריאה או השקה של ספרים מתקיימים במקומות קטנים ואינטימיים ונעשים בצורה שאינה קורצת לציבור גדול", אומר ריינר אוזרובסקי, ממנהלי הפסטיבל. "במסגרת הפסטיבל אנחנו מנסים לפתוח את הספרות לקהל רחב ככל האפשר. משום כך, האירועים מתקיימים באולמות גדולים בכל רחבי קלן, כולל אולם התזמורת הפילהרמונית ואולם האופרה, ומשתתפים בהם שחקנים גרמנים ידועים הקוראים קטעים מהספרים הנדונים, וזאת במטרה מוצהרת למשוך עוד צופים".

המטרה הזאת גם יכולה להסביר מדוע נכלל ברשימת המשתתפים בפסטיבל השנה מעצב האופנה הגרמני קרל לגרפלד, ששמעו יצא למרחוק לאו דווקא בזכות הישגיו הספרותיים. באירוע שהוקדש לו הוא סיפר על הוצאת הספרים שייסד, על הכותרים המתפרסמים בה ועל אהבתו העזה לספרות.

יש הגורסים כי הספרות אינה יוצאת נשכרת מהאופי הבידורי של אירועי הפסטיבל. ואולם, אוזרובסקי ועמיתיו סבורים כי העובדה שהעיר כולה עוסקת בזמן הפסטיבל בענייני ספרות מרימה תרומה משמעותית לכל השיח התרבותי. אוזרובסקי מדגיש כי לפסטיבל יש גם יומרה חינוכית: כשליש מהאירועים בו מיועדים לילדים ובני נוער, בניסיון לחבב את הספרות על קוראים צעירים.

ליהנות מדקונסטרוקציה

ג'ספר טריאנגל

איך ייתכן כי סופר קורא את הגותו של ז'אק דרידה? שאלה זו הופנתה אל הסופר האמריקאי ג'פרי יוג'נידיס באירוע לכבוד פרסום התרגום הגרמני לספרו האחרון, "עלילת הנישואים", המגולל סיפור אהבה שמתרחש בשנות ה-80 באוניברסיטה בארצות הברית. ברקע ניכרת השפעת התיאוריות הפוסט-מודרניות של דרידה ושל פילוסופים צרפתים אחרים.

"למען האמת", השיב יוג'נידיס, "רציתי להיות סופר עוד לפני שהתחלתי ללמוד בקולג', אבל כשהגעתי לשם התאכזבתי לשמוע שהמחבר מת, כדבריו של רולאן בארת. יחד עם זאת, למדתי רבות מהפילוסופים הביקורתיים האלה, בעיקר בנוגע לצורך להיות ספקן כלפי ספרות ריאליסטית. ברומן החדש אני מנסה ליהנות מהדקונסטרוקציה, אף כי יש לי יחסי אהבה-שנאה עם התיאוריות האלה".

יוג'נידיס התפרסם בעיקר בזכות ספרו "מידלסקס", שזיכה אותו בפרס פוליצר ב-2003 (תורגם לעברית בהוצאת מודן ב-2004; באותה הוצאה תורגם ב-2005 ספר נוסף שלו, "חמש ילדות יפות"). באירוע בקלן, שהתקיים בתוככי ספינה גדולה על מימי הריין לעיני כ-700 צופים, הוא אמר כי בעת כתיבת רומן הוא אינו חושב כלל כיצד יתקבל: "כאשר אני כותב, איני עוסק בפרסים שקיבלתי וגם לא במכירות המוצלחות של הספר הקודם. ממילא איני יכול להציץ לנפשו של הקורא. אני סבור כי אם סופר מאמין באמת האצורה בספר שלו, אז יש סיכוי שהוא יצליח".

הוא סיפר כי החל לעבוד על הרומן האחרון, שראה אור בארצות הברית בסתיו אשתקד, במקביל לכתיבת "מידלסקס": "באמצע הכתיבה התעייפתי, שמתי את ‘מידלסקס' בצד והחלטתי לעבוד על ספר פשוט יותר. אבל אחרי כמה חודשים הבנתי שאני שוב מסתבך וחזרתי ל'מידלסקס', ורק לפני כארבע שנים חזרתי לעבוד על ‘עלילת הנישואים'".

ג'ני לואיס

גיבורת הספר, מדלן, לומדת לפרק לא רק סוגיות מופשטות באקדמיה, אלא גם את אהבתה. היא ובן זוגה הכירו אחד את השני בקורס שלמדו יחדיו על תיאוריה סמיוטית. יוג'נידיס סיפר כי בחר להציג את החבר כמי שסובל ממאניה-דיפרסיה מפני ש"אדם כזה הוא בן הזוג הכי טוב והכי גרוע שיכול להיות בעת ובעונה אחת. השילוב הזה משך אותי".

מדלן נוהגת לקרוא ספרים רומנטיים מהתקופה הוויקטוריאנית ואלה משפיעים על האופן שהיא מנהלת בו את חיי האהבה שלה. בהתאם לכך, יוג'ינידס אמר לקהל: "קריאת ספרים היא עניין מסוכן כי היא נותנת לנו רעיונות שיש להם השלכות על חיינו. לכן, אתם צריכים להיות זהירים וביקורתיים כלפי כל מה שאתם קוראים".

אמא אגרסיבית

מצד אחר, גם החיים משפיעים על הספרות, כפי שהתחוור במפגש עם הסופרת הבריטית הלן וולש לרגל פרסום הרומן השלישי שלה, "לכי לישון". גיבורת הספר היא אם למשפחה חד-הורית מליוורפול, שמתמודדת עם קשיי הגידול של בנה הראשון, מפגינה אגרסיביות הן כלפי ילדה והן כלפי עצמה ומטפחת נטיות אובדניות.

וולש סיפרה כי החלה בכתיבת הרומן מיד לאחר לידת בנה. "אם מישהו היה אומר לי לפני הלידה שאכתוב ספר על אמהות, לא הייתי מאמינה", היא אמרה לקהל, "אך אני חושבת שעלי לכתוב גם על סמך ניסיון החיים האישי שלי. עובדה היא שכאשר הגעתי לבית החולים ללדת ונדרשתי לרשום בטפסים את המקצוע שלי, בחרתי לכתוב ‘אמא' ולא ‘סופרת', כי זה הדבר המשמעותי ביותר בשנים הראשונות לאחר הלידה".

אין זו בחירה מובנת מאליה בשביל וולש, שספרה הראשון ומעורר המחלוקת, "Brass", שירטט דיוקן הדוניסטי ופרוע של חיי הצעירים בבריטניה. היא סיפרה כי כאשר סיימה לכתוב את הספר האחרון, "חששתי כי אנשים יחשבו שזה הסיפור של הבן שלי ושבדומה לגיבורת הספר, גם אני אמא אגואיסטית, שאינה דואגת לבנה".

פראוקה פינסטרוולדר

לדבריה, היא קיוותה שתוך כדי הכתיבה "אוכל להיות כנה ולהביע את הרגשות והכעסים שמתלווים לאמהות. גם היום יש עדיין הרבה דברים שלא מדברים עליהם בנוגע לתינוקות, ואמהות שסובלות מדחפים אלימים, כמו גיבורת הספר, שומרות על שתיקה כי הן חוששות מהאופן שבו ייתפשו על ידי החברה".

גבולות הביקורת

קלן, שנוסדה באמצע המאה הראשונה לספירה, היא אחת הערים העתיקות ביותר בגרמניה. בביקור בה אפשר להתרשם מהדרכים שבהן ההיסטוריה הנושנה שלה משולבת בחיים העכשוויים: כך, למשל, בין שרידי העיר העתיקה פזורים מגוון פאבים ומועדונים של הקהילה ההומו-לסבית, שקלן היא אחת מבירותיה התוססות ברחבי אירופה; ובמרכז העיר, סמוך לבניין העירייה, נעשות חפירות ארכיאולוגיות באתר שבו שכנו בית כנסת ומקווה עתיקים ובו עתיד לקום מוזיאון יהודי. פרנסי קלן, שהיא עיר תאומה של תל אביב, מתנאים בכך שבמקום ישבה הקהילה היהודית הקדומה ביותר מצפון להרי האלפים; יהודים חיו בעיר לכל המאוחר מאז שנת 321 לספירה.

אם מבחינה פוליטית גאוותה של קלן מתרכזת בקונרד אדנאואר, שהיה ראש העיר בימי רפובליקת ויימאר ולאחר התקופה הנאצית נבחר לקאנצלר מערב גרמניה ושיקם את המדינה ב-14 שנות כהונתו, הרי במישור התרבותי, אחד מבניה המפורסמים והמשפיעים של העיר הוא הסופר המנוח היינריך בל. דמות בולטת אחרת היא האמן גרהרד ריכטר, שמתגורר בעיר מאז תחילת שנות ה-80 ואף עיצב לפני כמה שנים חלון-ויטראז' חדש בקתדרלה, במקומו של חלון שנותץ בהפצצות על קלן במלחמת העולם השנייה.

אחד המוסדות החשובים בחיי התרבות בקלן הוא הוצאת הספרים "קיפנהוייר את ויטש", שפירסמה לאחרונה את הרומן "אימפריה" מאת הסופר השווייצי כריסטיאן קראכט. הרומן עומד בשבועות האחרונים במרכז שערורייה ספרותית בגרמניה: בביקורת שפירסם המבקר גיאורג דיאז בשבועון "דר שפיגל" נטען כי הרומן מוכיח את קרבתו של קראכט לדעות ימניות גזעניות וכי הסופר "מוקסם מדיקטטורות מרושעות". דיאז אף מצא קווי דמיון בין גיבור הרומן - גרמני הנוסע בתחילת המאה ה-20 לקולוניה הגרמנית בגיניאה החדשה ומתכוון להקים שם קהילה של צמחונים הניזונים מקוקוס - ובין אדולף היטלר, שאף הוא היה צמחוני.

קראכט נמנה עם הסופרים החשובים שהחלו לפעול בשני העשורים האחרונים במרחב הספרות הגרמנית. רומן הביכורים שלו, "ארץ פרומה" (תורגם לעברית ב-2009 בהוצאת אחוזת בית), נחשב לספר מכונן בז'אנר ספרות הפופ, שרווח בגרמניה בשנות ה-90. לעברית גם תורגם ספרו "1979" (עם עובד, 2004), המתאר את מסעם של שני הומואים גרמנים לאיראן בימי המהפכה האיסלאמית.

בתגובה לביקורת הקטלנית על "אימפריה" זכה קראכט לתשבחות מכמה סופרים חשובים, בהם הסופרת האוסטרית זוכת פרס נובל אלפרידה ילינק, הסופר הגרמני אווה טים והסופר היהודי-גרמני מקסים בילר. אלה טענו כי המבקר השתמש בציטוטים מפיו של גיבור הספר וייחס אותם לקראכט, מבלי להבין את התחבולות הספרותיות שנקט הסופר.

בהופעתו בפסטיבל בקלן הסתפק קראכט בקריאת קטעים מהספר, מבלי להשיב על שאלות. פרט לקריאה, המלים היחידות שאמר היו "ערב טוב" ובסיום האירוע הוא הודה לקהל, שהעניק לו מחיאות כפיים סוערות. כמה ימים לאחר הופעתו בקלן התראיין קראכט לרשת הטלוויזיה ARD והגיב לראשונה על האשמתו בגזענות. הוא דחה את הטענות ואמר: "איני רואה שום צלבי קרס בספר". הוא הודה כי קיימים כמה קווי דמיון בין גיבור ספרו לבין היטלר אך אמר כי הושפע בעיקר מסגנון הכתיבה של הסופר אריך קסטנר.

באורח יוצא דופן, הוצאת קיפנהוייר את ויטש פירסמה תגובה נזעמת לביקורתו של דיאז. "בדרך כלל אנחנו שמחים כאשר מתעורר דיון ספרותי, אבל במקרה הזה מדובר בסוגיה רגישה במיוחד", הסבירה ל"הארץ" הלגה פרזה-רש, עורכת בהוצאה.

לדבריה, "בגרמניה, כאשר אומרים על ספר שהוא נאצי, הדבר עלול להביא לחיסולו המוחלט. לכן, החלטנו להיאבק בביקורת הבלתי הוגנת על ספרו של קראכט ובאופן הבלתי אמין שבו המבקר ייחס לקראכט אמירות שאינן משקפות את דעותיו. פרט לדיאז, אף אחד אחר לא חשב שהספר מבטא עמדות גזעניות". פרזה-רש הוסיפה כי באופן פרדוקסלי, הסערה סביב הספר תורמת רבות למכירות שלו, "מפני שקוראים רבים רוצים להבין על מה הוויכוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו