בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי יירש את עורך "ניו יורק ריוויו אוף בוקס"?

השאלה הזו מעסיקה מאוד את חוגי הספרות, אך לא את רוברט סילברס, שעובדיו עדיין מתקשים לעמוד בקצב שלו

10תגובות

רוברט סילברס, עורך הדו- שבועון הספרותי "ניו יורק ריוויו אוף בוקס", זכה בשבועות האחרונים בפרס על מפעל חיים מהחוג הארצי של מבקרי הספרים ואחר כך בפרס מהמגזין הספרותי הניו-יורקי "פאריס ריוויו". אף אחד מאלה לא צפוי לעצור את ההשערות שעולות בכל פעם שיותר מדי אינטלקטואלים ניו-יורקים נשארים זמן רב מדי בחדר אחד: סילברס, המכהן בתפקידו מאז הוקם כתב העת ב-1963, מן הסתם לא יוכל להמשיך לעשות זאת לנצח; מי יירש את מקומו?

ריי הדרמן, בעליו של ה"ניו יורק ריוויו אוף בוקס", דרומי גבוה ונעים הליכות, אומר ששאלת היורש מופנית אליו כמעט כל יום מאז רכש את כתב העת ב-1984, ועדיין אין לו תשובה לשאלה. "בוב הוא העורך", אמר לא מכבר. "כשהוא לא יהיה העורך, נחפש עורך אחר. אנחנו לא דנים בעניין או מתכננים אותו".

סילברס, בן 82, נוהג לומר - במבנה הדקדוקי המוקפד האופייני לו - ששאלת זהות היורש שלו ב"עיתון", כפי שהוא מכנה את כתב העת, "איננה מתעוררת". בשנה שעברה הושתל בגופו קוצב לב, אך לדבריו הוא מרגיש אנרגטי כתמיד. "אני מתרכז בעריכת הגיליונות שלנו ומשתדל לעשות אותם מעניינים ככל האפשר", הוא אומר.

סירובם של סילברס והדרמן לנקוב בשמו של יורש אינה מונעת מאחרים לעשות זאת במקומם, או לבחון את כתב העת כאילו היו קרמלינולוגים שמחפשים סדקים בפוליטביורו.

למען האמת, כתב העת כמעט שלא השתנה מאז נוסד בזמן שביתת העיתונים בניו יורק לפני 49 שנה, אף שתפוצתו גדלה ורשמה שיא של 130 אלף בסוף השנה שעברה. בימים אלה הוא מפרסם בלוג דעתני ומלא חיים, בהנהלת עורך צעיר, יו איקין, ומפעם לפעם גם מפיק תוכנית רדיו אינטרנטית. סילברס אף משוטט עכשיו באינטרנט, אך ב"ריוויו" עדיין כותבים אנשים שעובדים בו שנים, ואותו אדם הוא עדיין האחראי, והוא עורך את הכתבות בעיפרון.

אילו היתה כוונה להחליפו, כך נוהגים להעיר העוקבים אחר ה"ריוויו", הרגע ההגיוני לפעול לכך היה ב-2006, אז מתה ברברה אפשטיין שערכה את כתב העת לצד סילברס. אפשר היה למנות במקומה יורש עתידי ולהפקיד בידיו כמה מתחומי האחריות שלה. אלא שסילברס פשוט השתלט על כל תפקידיה של העורכת-השותפה והוסיף אותם לנטל העבודה שלו, העצום ממילא.

לפני כעשר שנים, כשעלתה שאלת היורש, השם שהוזכר בתכיפות הרבה ביותר היה לואיס מננד, ששימש אז עורך ובעל טור ב"ריוויו". מננד, שכיום כותב במגזין "ניו יורקר" ומרצה בהרווארד, אומר שהוא וסילברס מעולם לא דנו בשאלת היורש, אך מוסיף שמפעם לפעם הוא תוהה מה יגיד אם אי פעם תגיע אליו פנייה כזאת. "התברר לי שאני לא מסוגל לדמיין שאני עושה זאת", הוא אומר. "לא זו בלבד שבוב מעורב יותר ממני בעולם האינטלקטואלי, אלא הוא גם יודע כל דבר שקורה באפגניסטאן ובהאיטי. הידע שלי פשוט לא נרחב עד כדי כך".

ניו יורק טיימס

שמות אחרים שהוזכרו במשך השנים במסיבות קוקטייל ספרותיות הם בין השאר איאן בורומה ומארק דאנר, המרבים לכתוב ב"ריוויו"; דניאל מנדלסון, סופר וחוקר, חבר קרוב של סילברס; מייקל שיי, עורך בכיר ב"ריוויו"; ואלכס סטאר, לשעבר עורך במוסף הספרים של "ניו יורק טיימס", שהחל לא מכבר לעבוד בהוצאת פראר, שטראוס וג'ירו.

כל אלה אנשים טובים ומוכשרים, אך איש מהם אינו מתאים בדיוק לפרופיל של סילברס. רמז אפשרי לצורת החשיבה של סילברס עצמו היה תפקידו בבחירת עורך חדש ל"פאריס ריוויו" ב-2003, לאחר מותו של ג'ורג' פלימפלטון, שהיה מזוהה עם העיתון כפי שסילברס מזוהה עם ה"ניו יורק ריוויו". בתוך ה"פאריס ריוויו" היתה תמיכה גדולה בבריג'יד יוז, העורכת הראשית. אך ועדת החיפוש בראשות סילברס בחרה בפיליפ גורביץ', כותב מחונן שמעולם לא שימש עורך ושהחל מיד לעצב מחדש את העיתון ולשנות את תכניו.

ומה אם סילברס ייפגע בתאונת דרכים? הוא צוחק ואומר: "אני יכול לחשוב על כמה אנשים שיוכלו להיות עורכים נהדרים. אני חושב שהם יוציאו עיתון נהדר, אבל הוא יהיה שונה. יהיה מטורף לנסות להמשיך לעשות את מה שאני עושה, כי הדרך שלי מיוחדת לי".

מלבד ה"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" אין מן הסתם עוד עיתון באנגלית שהוא ביטוי מפורש כל כך לאישיות עורכו. "ה'ריוויו' הוא כמו מפת המוח של בוב", אומר הדרמן. וזו מפה מגוונת במיוחד. הגיליון החדש, למשל, שראה אור ב-22 במארס, כולל לא רק כתבות על אמנות, מדע, פוליטיקה וספרות, כמו כל גיליון כמעט, אלא גם מאמר על עיתונאי הספורט האוורד קוסל וסקירה על סרטו התיעודי של פרדריק וייזמן על מועדון החשפנות הצרפתי "קרייזי הורס".

מנדלסון אומר שסקרנותו של סילברס מגיעה אפילו לדברים כמו משחקי וידאו ב-Xbox. "אז יורים בחייזרים ועוברים משלב לשלב?" שאל אותו פעם סילברס בפליאה.

כמו עורכו, ה"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" הוא אלגנטי, מנומס, משכיל מאוד, רשמי מעט לפעמים, אובססיבי בכל הנוגע לבהירות ודיוק עובדתי ומתעניין בלהט בזכויות אדם ובדרכים שבהן ממשלות מפירות אותן. הוא פחות רדיקלי משהיה בשנות ה-60 - אז פירסם תרשים המסביר איך מכינים בקבוק מולוטוב - אבל שלא כפרסומים ליברליים רבים, הוא התנגד מהרגע הראשון למלחמה בעיראק. "הגיליונות הפוליטיים הגדולים על כוח וניצולו לרעה היו תמיד עניין טבעי בשבילנו", אומר סילברס.

האובססיביות של סילברס לעבודה היתה לאגדה: הוא מפרסם 20 גיליונות בשנה, ישן מעט מאוד ולפעמים מבלה את הלילה במשרד. עוזריו עובדים במשמרות כדי ללוות את יום העבודה הארוך שלו. מנדלסון זוכר שפעם, כשנפש בשיט תענוגות בים האגאי, נקרא לגשר הפיקוד לשיחה דחופה מהחוף לאונייה. התברר שסילברס התקשר כדי לחלוק על השימוש שעשה מנדלסון במלה "משכנע". בורומה צוחק, "לבוב אין תפישה של זמן או מרחב".

גם אם סילברס סגפני בהרגלי העבודה שלו, הוא נהנתן בתחומים אחרים. הוא מהדר בלבושו ומרבה להופיע בחליפות כהות שעל דשן תפור עיטור הכבוד של הלגיון הצרפתי. הוא אינו מהסס לטוס לאירופה לראות תערוכת אמנות או לשמוע טנור חדש. ושלא כאינטלקטואלים רבים, אין בו שום רתיעה מחברתם של עשירים ובעלי תואר אצולה. בת זוגו זה שנים היא רוזנת ושמה גרייס (אלמנתו של רוזן בריטי); הוא חולק אתה דירה מפוארת מתחילת המאה ה-20 באפר-איסט-סייד במנהטן. בשנות ה-60, לפני שנישאה למשורר רוברט לואל, היתה ליידי קרולין בלקווד בת זוגו; בתה, איוונה, גילתה לא מכבר בספר על חייה שהאמינה פעם שסילברס הוא אביה.

אך ההנאה הגדולה ביותר שלו היא כתיבה טובה, עניין שהוא מדבר עליו כפי שאחרים מדברים על יין משובח או על אוכל טוב. "הכל מתחיל בהתפעלות", הוא אומר, מאדים מרוב התלהבות. "כל העניין בעיתון שלנו הוא למצוא אנשים שאנחנו מתפעלים מהם ואז למצוא להם ספרים. אני מעריץ כותבים טובים, אנשים שיש להם מוח נפלא ויפה, ואני תמיד מקווה שהם יעשו למעננו משהו מיוחד ומאלף".

הוא מוסיף שאף כי במשך שנים כתב יומן לסירוגין, מעולם לא התפתה לכתוב בעצמו לכתב העת שלו. "יש לי תחושה איומה שבכל הנוגע לכתיבה כדאי שאמצא מישהו טוב ממני, מישהו נהדר", הוא אומר. "אני לא בתחרות".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו