בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חריזה חופשית: 5 משוררים מדברים על חירות

מואיז בן הראש מאמין שכולנו עבדים מרצון, בעיני רון דהן התנועה היא העיקר, נעם פרתום טוענת שחופשי זה לא לגמרי לבד, לאפרת מישורי קשה להשתחרר מהכבלים ומרחב ישורון מתגעגע לרומן באימבאיב

21תגובות

שירים רבים נכתבו בניסיון להגדיר מהו חופש ולענות על השאלה האם אנו חופשיים. לכבוד חג הפסח פנינו לחמישה משוררים שיענו על השאלות הללו, ויצרפו שיר משלהם שעוסק בחופש.

המשוררים שנבחרו מייצגים את החופש במובנים שונים. המשורר מואיז בן הראש כותב שירה חופשית, שאין בה כמעט אמצעים אמנותיים של חריזה או דימויים, והוא אחד הכותבים הראשונים שפירסמו את ספריהם באינטרנט; גם המשורר רון דהן בחר להוציא את ספר שיריו השני, "נעורים", באופן עצמאי ודרך האינטרנט, מבלי לפנות להוצאות הספרים; המשוררת אפרת מישורי משחקת עם העיצוב הגרפי של השיר; המשוררת נעם פרתום משלבת משחק ושירה בהופעות השירה שלה ובקליפים שהיא מעלה לאינטרנט במסגרת פרויקט "פואטיוב", וחוצה את גבולות הז'אנר; והמשורר מרחב ישורון זוכה להערכה בעולם השירה, אבל מקפיד להישאר בשוליים. *

מרחב ישורון | מצבה של הפרה

יעל אנגלהרט

מהו חופש בעיניך?

"ד"ר ליפסקי: כל כך הרבה נענע, אני ארגיש כמו פרה".

"איש דלפק: אנחנו לא פרות?".

"ד"ר ליפסקי: אנחנו גם פרות... צריך לצאת מהמצב של הפרה".

"איש דלפק: חשבתי שצריך לחזור אליו".

"ד"ר ליפסקי: קודם כל תצא מהחשבתי-שצריך-לחזור שלך".

האם אתה חש אדם חופשי?

"לפעמים".

איך אתה רואה את הקשר בין שירה לחופש?

"אפשר לדבר כאן על הפטור של שפת השיר מהמשא המכביד של הייצוג והמשמעות, אבל יותר מעניין לדבר על ידידי המת רומן באימבאיב, שהיה משורר במשרה מלאה ושרף שעות על פתיחת חשבונות בפייסבוק לסרוונטס, גוגול, האשק ואחרים, בשיא כוחו חלש על כ-100 חשבונות פיקטיביים, ואחר כך השתמש בהם כעבדים במשחק הזה של האבירים והטירות. היה לו כלל ברזל: ‘מה שאני עושה, זה הדבר הכי חשוב'. לכן גם כשהתבטל, היה מתבטל כמשורר. את השירה ראה כדבר היחיד בעולם הזה, שקיים מחוץ למעגל הסחורות, פשוט כי אין דרך להפוך אותו למוצר רווחי, אבל המשוררים נראו בעיניו לא יותר מעסקנים קטנים וקופירייטרים בינוניים. בכלל, הוא תמיד מצא לעצמו עמדה שלא מתיישבת עם אף צד, והנה עכשיו גם הוא הצטרף אל הרוב".

איזה שיר שלך מתקשר לחופש?

"להיות מוליך של יופי זה חופש, אז בחרתי את השיר ‘הולך יופי'".

***

...כן כולנו בני אדם

כולנו אנשים

מורכבים מאנשים

שמורכבים מאנשים

שהורכבו מאנשים

שנרקבו לפני שנים

 

בייגלה עף באוויר

 

פתאום הכלום הזה תופש

שאם הוא כבר כזה קטן

אז למה לא ירקוד כמו אבק באור

אם הוא טיפה אז שיזרום

אדם מוזמן לעוף על זה

 

הופ!

 

העולם פתאום פיטמה

הורד נעל

הולך יופי

מרחב ישורון, יליד 1978, הוא משורר, חוקר עצמאי ומורה לספרות. פירסם עד כה שני ספרים: ספר השירים "ישורון על קוטב העיזבון" (הוצאת פלונית, 2007) ו"אדם מצטלם בכתב", דיון במנגנונים המטאפוריים שבספרי בראשית ושמות, שראה אור במסגרת פרויקט מנופים. שיריו התפרסמו בכתבי העת "הו!" ו"מעין". הוא גם מעלה סרטוני פרפורמנס ליוטיוב ובימים אלה עובד על פרויקט בלשני-פואטי, "מדריך לנוגעים בשם העצם"

רון דהן | גבולות התודעה

יעל אנגלהרט

מהו חופש בעיניך?

"היכולת לנוע בחופשיות בכל המרחבים הנתונים, החיצוניים והפנימיים. התנועה הזאת מייצרת אצלי את הדיאלוג שממנו מגיעה היצירה. אם מישהו, או משהו, ימנע ממני את התנועה הזאת, אפסיק להיות אדם חופשי".

האם אתה חש אדם חופשי?

"בהחלט כן. העובדה שאני יכול לכתוב על מה שמעניין ומרגש אותי, נותנת לי את תחושת החופש. מעבר לכך, אני חי בתוך אהבה גדולה שמאפשרת לי לקבל את המורכבות של החיים. גם זה חופש".

האם יש קשר בין שירה לחופש?

"יש קשר הדוק. שירה בעיני היא ביטוי של הרצון לצאת לחופש: מחברה דורסנית, משלטון מושחת, מגבולות התודעה, ממגבלות הקיום. אנחנו רואים את זה קורה היום בישראל. משוררים מנסחים את השפה של הסדר החדש".

איזה שיר שלך מתקשר לחופש?

"מתוך ספר השירה ‘נעורים' הנע, ברצועות מתחלפות, משירי חופש ונדודים לשירי מלחמת לבנון השנייה - ההיפוך המוחלט של החופש, הכלא של הנשמה".

***

טוקיו מזריקה אותי כמו הרואין ישר לוריד הראשי של תחנת שיבויה ומתפשטת בתוכי כמו כתם דם סואן. אני הולך שפוף, מסתער על הצמת שלא על מנת להרג, אלא על מנת לעבר לצד השני שהוא תמיד הצד הפחות נכון אבל עדין, מקום ממנו אפשר להמשיך. הייתי חסר מנוחה כל הזמן הזה, נתפס לי הצואר ולפעמים לא יכלתי לשאת יותר את תנועת הרכבות בתחתית אך זכרתי שהייתי חפשי ככל שנתן בחיים האלה, ושאם כבר להיות פזור לרוח אז עדיף בטוקיו כי העיר מחבבת את כל המסטולים המתהלכים במעיה המפתלים כאלו היו חילים בשטח אויב, מחפשים אחר המולדת אך נמשכים אל ההפקר, ילדים בשדה השיפון, משלל התפסן, אכל לסטורן הזועם. זה היה נפלא ומפחיד וחסר רחמים כפי שרק אשר גדול יכול להיות. לבסוף היפנים תפסו אותי וסלקו אותי חזרה לארץ. חשתי כמו שבוי שהחזר למולדתו, מנחם במדה ותפוס געגועים להפקר.

רון דהן, יליד 1979, פירסם עד כה שני ספרי שירה. ספרו הראשון, "הגעגוע של קין", ראה אור בהוצאת גוונים ב-2011. השנה ראה אור בהוצאה עצמית באינטרנט ספרו השני, "נעורים". דהן פירסם סיפורים ושירים במגוון במות, ומדי פעם מופיע כאמן ספוקן-וורד. מתגורר במושב צור משה עם אשתו טלי

מואיז בן הרוש | בלי חובות

יעל אנגלהרט

מהו חופש בעיניך?

"לא מזמן קראתי שההגדרה הראשונה של המלה חופש היתה של אדם שאין לו חובות כספיים. אם כך, כמעט כולנו משועבדים למשכנתאות ולהלוואות. ואף אלה שסילקו את המשכנתא עדיין משועבדים למצרים של תשלומי ארנונה, חשמל, טלפון נייד, כבלים (ולא פלא שהשם הוא כבלים). אנחנו בהחלט חיים בחברה של עבדות. בתחומים רבים, עבדות מרצון".

האם אתה חש אדם חופשי?

"יש מדרש שטוען ששבט לוי לא היה משועבד במצרים. רק בני שבט לוי לא היו עבדים. מובן שאתה תמה, הרי שבט לוי עבדו כמו כל עם ישראל ועמלו בבניית פירמידות מבוקר ועד ערב. המדרש מסביר שבני שבט לוי היו היחידים שידעו שהמצב של עבדות הוא זמני ושהוא עתיד להסתיים. כל השבטים האחרים היו כל כך משועבדים, עד שהם לא יכלו לראות מצב שונה מזה שבו חיו. גם היום נראה לי שהמקסימום שאפשר להגיע אליו זה לידיעה שהמצב של השעבוד הוא ארעי. בכל מקרה, השחרור לא יכול להגיע מההגדרה של החברה שלנו לחופש: יותר כסף כדי לקנות יותר דברים וחוזר חלילה. השחרור מהעבדות יכול להיות רק רוחני".

איך אתה רואה את הקשר בין שירה לחופש?

"במיטבה, הכתיבה יכולה להיכתב בחלל שבו אין מוסכמות. זה לא תמיד כך. הלכתי אחר מורי ורבי אלן גינזברג, שבשנות ה-50 כתב לצד השירים הרציניים מחברות של שורות עם כל דבר שעלה בדעתו ושלא חשב לפרסמן כלל. מהמחברות הללו יצאו שתי הפואמות ‘נהמה' ו'קדיש'. בתחילת הדרך היו הרבה שירים שכתבתי בלי התחשבות בשום מוסכמה ובלא מטרה לפרסמם".

איזה שיר שלך מתקשר לחופש?

"בחרתי להביא כאן שיר שנכתב לא מזמן שלא לפרסום, על המצב שבו אתה אומר כלו כל הקצים וכל מה שנותר לעשות זה לקלל. בסופו של דבר העליתי אותו לבלוג שלי והוא זכה לתהודה רבה. בדרך כלל העבדים לא אוהבים כשמישהו משתולל חופשי. עד כדי כך שנראה שהבנת הנקרא נסתתמה במוחם למקרא השיר הזה, שהוא לא על ביאליק אלא על פרס ביאליק. בעיתון ‘מעריב' כונתי אפילו ‘איש רע' על ידי איש משרד החינוך, שגם ביקש מאחיו הספרדים לסתום לי את הפה. בעקבות זאת אני מצפה לזכות בפרס ביאליק וגם שהשיר יילמד לבגרות - להנאתם של התלמידים המתייסרים משירי ביאליק - או לכל הפחות בחוגים לספרות עברית. השיר הופיע בספרי האחרון ‘שפת הים'" (מודן 2011).

***

אנעל אבוק ביאליק אנעל אבוק פרס ביאליק

השנה שוב זכה משורר אשכנזי

בפרס ביאליק שהפך לפרס Bעאלק

אנעל ה-BOOK מר ביאליק אנעל אבוק

שוב גנבו את כספי מסינו הדלים

והעבירו את כספנו לאשכנזי בינוני

 

אנעל אבוק שונאי ספרדים

כי הערבים מזכירים לו ספרדים

ומה אם משורר היה אומר שהוא

שונא גרמנים כי הם מזכירים לו אשכנזים?

הייתם אומרים אנעל אבוק בכל כח גרונכם, לא?

ומה אם לא אמר? אז לא אמר

אבל עכשיו פרס בי-עאלק כבר אומר את מה שהמשורר

הלאמי אמר (אמר אז אמר, אז מה?)

לאמי של מי? יענו לאמי

אנעל הבוק, אנעל הלוק

כלה כתב חמישה שירים סבירים

חמסה חמסה

וכבר עשו אותו משורר לאמי.

מואיז בן הראש, יליד 1959, הוא משורר, סופר ומתרגם. עלה ארצה ממרוקו ב-1972 ופירסם עד כה ארבעה רומנים, שמונה ספרי שירה ושני ספרי סיפורים. כן תירגם ספרי שירה ופרוזה רבים. ב-2009 זכה בפרס ראש הממשלה לספרות. הוא פירסם ספרים גם באנגלית וספרדית. בקרוב יראה אור תרגומו לספר "המוות האטי של לוסיאנה ב'" מאת גיירמו מרטינז (עם עובד). הרומן הבא שלו, "דרזדן יכולה לחכות", עתיד להתפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד

נעם פרתום | יאבאלה, מה יגידו

יעל אנגלהרט

מהו חופש בעינייך?

"חופש זו סגולה לחלוטין לא מובנת מאליה בעיני. זו אולי ‘אמנות הקיום' הנעלה ביותר שיש, שקצת כמו בכל תחום יצירתי אחר צריך ללמוד ולהפנים אותה תוך השקעת אנרגיה אדירה הן מבחינה מנטלית, והן מבחינה אינטלקטואלית-רעיונית. בניגוד ל'בנזין' שסברו כי ‘חופשי זה לגמרי לבד', אני מרגישה בדיוק ההיפך - שחופשי באמת זה קסם שמתחולל דווקא בתוך הביחד. החופש מתקיים בתווך העדין, הרוטט והאופורי שבין אוטונומיה לבין ביחד לאינטימיות. היכולת שלך לחוות קרבה עזה כלפי הזולתים המשמעותיים בחייך ולהרגיש שייך ברמה החברתית, האנושית והרומנטית לאיזו זוגיות, משפחה, מורשת פרטית וקולקטיבית, היסטוריה. חופשי פירושו למצוא כל פעם מחדש את המאזן האקולוגי הרגיש שבין היות בפנים לבין היות בחוץ ולהצליח לשמר הוויה עצמאית, שנאמנה לעצמה בכל מחיר לצד חיבור חזק לסביבה".

האם את חשה אדם חופשי?

"אני בהחלט מרגישה חופשייה יותר ויותר ככל שאני מתבגרת. אני פחות ופחות מתחשבת בכל מיני צווים חברתיים-אמהיים מופנמים, פחות ופחות נשמעת לכל קולות ה'יאבאלה, יאבאלה מה יגידו' שהסתננו אל הנפש שלי ולשאר ציפיות שממוקמות מחוץ לעצמי. הרבה יותר מכוילת בהתאם למה שעושה לי טוב ומנסה להיות מיי און פרסון עד הסוף וכמה שאפשר".

איך את רואה את הקשר בין שירה לחופש?

"שירה מבחינתי היא מגרש משחקים אין-סופי ופרוע לגמרי של ביטוי עצמי ומימוש חשקים. הכתיבה מאפשרת לי דגימה חושנית-חווייתית של העולם באמצעים רטוריים - התנסות בשגעת עם שטותניק מזהב שכל הזמן מזמר ומנבל את הפה, בא לי שאבא שלי יקום לתחייה וידבר אתי, והופ! מיד אני יכולה לגרום לזה לקרות, לברוא את כוכב הים או להחזיר את אבא שלי לחיים, במלים".

איזה שיר שלך מתקשר לחופש?

"בחרתי בשיר שלי שמתפקד כחלק השני בתוך טרילוגיה פואטית העונה לשם ‘ג'לי אדום, זמיר מהבוץ וריח של עמבה'. אני חווה אותו כמופע סינגולרי ויוצא דופן של גילוי החופש, רגע שיא של יציאה מעבדות לחירות. ‘ג'לי אדום' נכתב כחלק מרצף של הימנוני אהבה שבקעו מתוכי בתקופה שבה פגשתי את בן זוגי הנוכחי. המחזור הנ"ל מצייר את חוויית השחרור הפתאומי כמכת ברק והחגיגי-חלומי כעוגת מוס תות משעבוד של שנים לדפוסים רגשיים-רומנטיים חזרתיים ומזיקים, שעבוד של שנים למערכת יחסים אחת אין-סופית ובעייתית שהייתי תקועה בה ולסטוצים תל-אביביים כושלים".

***

פרק שני מתוך המחזור - ג'לי אדום, זמיר מהבוץ וריח של עמבה

הנה אתה בא בסווטשירט אפור בהיר שקנית במרכז ירושלים, עם נמש סיד לבן על עפעף שמאל וכפות רגלים

מרוחות בצבעי אקריל ירוקים. הנה אתה בא ויש לך בוקסרז בורדו

חדשים של סריגמיש (מהכל בדולר) שנגלים מתחת לקורדרוי החום

כמו שושנת מעמקים. הנה אתה ואני מכורבלים במיטה, הירח כתום

כמו גבינת צ'דר ולזיעה שלך יש ריח של עמבה.

 

הנה אתה בא הנה אתה בא הנה אתה בא בדיוק כשאני שואלת:

מה לעזאזל אני עושה עם החיים שלי. הנה אתה בא הנה אתה בא

הנה אתה בא בדיוק כשאני חושבת שהכל מחורבן כמו ספל קפה בוץ

הפוך על הראש. הנה אתה - קוואקר מתוק של הוויה - לב חם, גוף חי -

בתוך דייסה של הבל. הנה אתה

שר לי בקול בריטון: את יפה כמו כדור פורח, את נעימה כמו פודינג עטוף

זמש, את פחזנית מלאה קצפת שהוכנה במיוחד בשבילי.

 

הנה אתה כאן ואני מגיחה כמו זמיר מהבוץ ועונה בקאנון:

 

יש לך טעם שקדי מרק בפה, יש לך עור קרם פטיסייר חם-ערמונים ורך, יש לך

זין פרח ורוד - כמו פלמינגו בשמש - נוצץ

מרוב אהבה.

נועם פרתום, ילידת 1986, היא משוררת, פרפורמרית ועיתונאית. לפני כשנתיים העלתה לרשת את פרויקט השירה המצולמת שלה "פואטיוב". בקיץ יראה אור ספר שיריה הראשון בהוצאת חרגול-עם עובד, ועמו מופע יחיד. במקביל היא מעבירה סדנאות כתיבה וספוקן-וורד וכותבת ב"עכבר העיר תל אביב". שיריה ראו אור בעיתונים, כתבי עת, מגזינים, אתרי אינטרנט, בלוגים, ואנתולוגיות שירה

אפרת מישורי | נמלטת מהמלים

יעל אנגלהרט

מהו חופש בעינייך?

"הפריבילגיה של מי שלא מכיר את עצמו. אנחנו כבולים. לא מוגבלים, אבל כבולים. חופש במושגים רגילים זה תנועה לעבר עתיד, כשהאופק הוא לא נעול. מי שנואם נאומי חופש נראה לי כבול, אין לו היכרות עם עצמו. כי אם הוא היה נתקל בעצמו, לא היה לו לקראת מה ללכת. הוא היה מבין שהכל כבר קרה. זה הדטרמיניזם".

האם את חשה אדם חופשי?

"אני דטרמיניסטית מכיוון שאני מכירה את עצמי. אני רואה את החוקיות הבלתי נמנעת של האי-נמנעות שלי בתוך כל מיני מצבים. אני מרגישה שיותר מאשר להשיג חופש, יש לי מושג של חופש. אני נוטה לחשוב שיש לי גם חוויה של חופש, למרות החיים שחייתי ולמרות הכבלים שאני נמצאת בהם. אני לא יודעת אם אני חשה אדם חופשי".

איך את רואה את הקשר בין שירה לחופש?

"פאול צלאן כתב ‘סורג-שפה', ואני כתבתי ‘אנך ואנחה', ‘אין אונים ואין עונים'. באיזשהו מקום שירה לא מצילה מכבלים. אני תמיד אומרת, ששיר הוא שיר עם אחריות לשנייה - שלא יגידו לי אמרת ככה וככה. אני לא אומרת שצריך להבטיח דבר. אני משוררת, אני כותבת שירים. באותו רגע אני עושה את הדבר הכי נכון לאותו רגע, זה מכשיר עם אחריות לשנייה, אבל בשנייה הזאת הוא מדויק. יש בזה חגיגה של חופש, ובה בעת גם קעקוע. כל הזמן צריך לרוץ יותר מהר, כדי שהמלים לא יתפסו אותך. תמיד אני מרגישה ככה, שאני נמלטת מהמלים. אני לא חופשייה, אני מנסה להימלט יותר מאשר להשתחרר במלים. אבל יש גם הנאה גדולה מאוד".

איזה שיר שלך מתקשר לחופש?

"בחרתי בשיר שנכתב בתקופה מאוד משמעותית בחיים שלי. הוא מבטא את כל המורכבות בין שירה לחופש ובין שחרור לעבדות. גם דיכאון הוא חיוניות, גם כבלים הם חיוניות. יש בלבול של איך שרוצים לתפוש מושגים. ‘הוא מאושר?' אנחנו שואלים. אותו דבר לגבי החופש" (השיר מובא בהשמטת הבית הראשון לפי בחירת המשוררת, ע"ב).

אפרת מישורי, ילידת 1964, כתבה עד כה חמישה ספרי שירה, והיא ד"ר לספרות מטעם אוניברסיטת תל אביב. היא מנחה סדנאות כתיבה ושירה וכתבה ביקורות אמנות ושירה בעיתונים ובכתב עת. מישורי זכתה בפרס רון אדלר לספר ביכורים, בפרס קרן יהושע רבינוביץ לשירה, בפרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה ועוד. כן זכתה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" 2004 על סיפורה "ידיעת היבשת". ספרה, "הבוהמה הביתית", יראה אור השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד

***

2.

התנועה לשחרור אגן הים התיכון

תתחיל מן האגן שלי

התנועה לשחרור התנועה

לעולם לא תפסיק

 

3.

אקח לי מאהב ערבי

עם שפם שחר כאבי

 

4.

אני אדונית קטנונית

שכבולה בידי משחרר גדול

 

5.

אשחרר את עצמי

אחזר לסורי

אתיר את כבליו

של העבד הגדול לשחרורי

 

6.

אבוא ואו

מר לו ש

 

נביא פסיכולוג

נביא מגשר

נביא נביא

אבוא ואמר לו ש

 

7.

התנועה לשחרור סלימן

התחילה מזמן

התנועה לשחרור האדון

תלך לאבדון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו