בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה מבקשת להלאים את כתביו של קפקא

היועמ"ש יהודה וינשטיין קבע כי עיזבונו של הסופר מקס ברוד הוא "הקדש ציבורי", ועל כן יש להעבירו לספרייה הלאומית בירושלים, וחל איסור על מכירתו

6תגובות

העיזבון של הסופר מקס ברוד, המכיל בין היתר את כתבי היד של פרנץ קפקא, הוא "הקדש ציבורי" ולכן יש להעבירו לספרייה הלאומית בירושלים וחל איסור על מכירתו - כך קובע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בחוות דעת שהגיש בשבוע שעבר לבית המשפט לענייני משפחה. בכך, מיישרת למעשה המדינה קו עם העמדה שהציגה הספרייה הלאומית במשפט, ולפיה היא הגורם הרשמי שמופקד לשמור על נכסי הרוח של העם היהודי.

עמדת המדינה מבוססת על האופן שבו היא קוראת את צוואתו של ברוד, שהלך לעולמו ב-1968, ובה כתב בין היתר כי "כתבי היד, המכתבים, הניירות והמסמכים האחרים יימסרו לשמירה בספרייה של האוניברסיטה העברית בירושלים או לספרייה העירונית בתל אביב או לגנזך ציבורי אחר בארץ או בחוץ לארץ". מכיוון שברוד הזכיר את הספרייה באוניברסיטה העברית (כיום הספרייה הלאומית) כאופציה ראשונה ברשימה, סבורה המדינה שזכותה של הספרייה לקבל את העיזבון.

"נראה כי המנוח, שהיה יהודי, ציוני ועלה לארץ עם כיבושה של פראג על ידי הנאצים, היה רוצה כי עיזבונו הספרותי יופקד במדינת ישראל, בה קבע את מרכז חייו ובה נפטר", כתב היועץ המשפטי לממשלה. "זאת ועוד, מכל ארבע העדיפויות שפירט המנוח - שלוש נמצאות בתוך מדינת ישראל, דבר המעיד כי המנוח רצה שהעיזבון יישאר בארץ".

לצד זאת, התייחס היועץ המשפטי גם לאפשרות שכתבי היד יימכרו לגורם חיצוני. אפשרות זו עלתה במהלך המשפט כשהתברר שארכיון הספרות הגרמני במרבאך מעונין לשים את ידו על כתבי היד. על כך כתב וינשטיין: "אין לאפשר כל מכירה של הנכסים או חלק מהם, שכן ברוד עצמו השתמש במונח 'מסירה' ולא 'מכירה' בצוואתו. כתבי היד שלו יועברו לספרייה הלאומית רק בדרך של העברה ללא תנאי או תרומה. ברוד, בצוואתו, השתמש במונח אשר אינו מאפשר ושולל כל עשיית עסקה בעיזבונו הספרותי".

המשפט על עיזבונו של ברוד מתנהל יותר מארבע שנים ונמצא בשלב הסיכומים שלו. במרכז ההליך המשפטי נסוב הוויכוח על פירוש צוואתו של ברוד, כמו גם פירוש צוואתה של מזכירתו המנוחה, אסתר הופה. הופה לא מימשה את צוואתו של ברוד והורישה את חלק מכתבי היד לבנותיה, חווה ואחותה, הטוענות כעת לבעלות על הכתבים.

בחוות הדעת שלו ציין היועץ המשפטי לממשלה כי בנותיה של הופה לא הצליחו להוכיח את הטענה שקיבלו חלק מכתבי היד במתנה מאמן. לפיכך, הוא טוען כי צוואתה של אסתר הופה בטלה בכל החלקים שבהם היא סותרת את צוואתו של ברוד. "אנחנו תקווה כי ההכרעה תיתן מענה הולם להגמשת רצונו של המנוח (מקס ברוד) תוך מתן הכבוד הראוי לעזבונו", סיכם היועץ המשפטי לממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו