בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע הספר

החג החילוני היחיד שהתקבל בחברה החרדית

בקרב החרדים התפתחה תעשיית מו"לות ענפה של ספרי קריאה ואפילו קומיקס. לאחרונה נרשמה קריסה של רשת חנויות, אבל הספר האלקטרוני אינו מאיים

27תגובות

אם יש לתרבות הישראלית הכללית הזדמנות להתנחל באין מפריע בלב החרדות -­ ההזדמנות הזאת נקרית בשבוע הספר. חג הספר העברי, שנולד בתל אביב החילונית ונחוג תמיד בראשית חודש יוני (למניינם), נהפך למועד לגיטימי בלוח השנה החרדי. ירידים פועלים בירושלים ובני ברק, רשתות הספרים יוצאות במבצעים, וגם עיתונים שמרניים כ"המודיע" ו"המבשר" מתחרים ביניהם באירועי "יריד הספר התורני". אלה אמנם מתרחשים באולמות סגורים, בהפרדה מלאה בין המינים ובפיקוח של ועדות רבנים, אך תמיד סביב התאריך שקבעו הוגי החג החילונים.

לפחות עד אשתקד, היה שבוע הספר שיאו השנתי של קרב אגרסיבי בהשתתפות מו"לים ומפיצים חרדים. אלה זיהו וגם השכילו לצאת נשכרים מן הדחף של נשים וגברים רבים במגזר לכתוב ­ - אם חידושי תורה ואם ספרות פופולרית - ­ ומנגד מן הצמא בציבור זה לקרוא רק חומר קריאה המזוהה כ"חרדי". בתוך כך הם גם תרמו לשינוי במעמד הספר בחברה החרדית.

התהליך הזה נזקף בין היתר לזכותן של שתי רשתות של חנויות ספרים, "אור החיים" ו"פלדהיים", וליתר דיוק ­ לתחרות הפרועה ביניהן. שתיהן השקיעו הון תועפות בהכנסת סטנדרטים אמריקאיים לשוק הספרים החרדי; בין השאר ייבאו מהפרבר הברוקלינאי-החרדי בורו-פארק את המגה-סטור - ­ חנות ענק מסוגננת לספרים. הן פתחו כ-20 חנויות ספרים ברחבי ישראל, הכריזו על מבצעים גדולים וגרפו רווחים של עשרות מיליוני שקלים בשנה כל אחת.

מיכל פתאל

התחרות בין הרשתות יצרה מצב שנשמע פנטסטי: בסקרים השנתיים של שוק הפרסום החרדי התברר כי ספרים - ­ לא רשתות מזון, לא בנקים, לא חברות סלולר - ­ הם שפורסמו יותר מכל במגזר זה בשנים 2010 ו-2011. הספרים, שהיו פעם עזרי לימוד או נחשבו מותרות, הפכו להיות מוצרי צריכה. בברנז'ה של עולם הפרסום נהגו לומר בחיוך: "החרדים אוכלים ספרים".

כל זה היה נכון עד לשנה שעברה. השנה הצטמקו הקמפיינים המושקעים בעיתונות או נעלמו כליל, המבצעים הגדולים נהפכו להנחות צנועות, הפסטיבל יצא להפסקה ולא ברור מתי ישוב. הגורם הוא הצרות שאליהן נקלעה לפני כמה חודשים פלדהיים על שתי זרועותיה - בישראל ­ חברת ההפצה והוצאת הספרים.

הרשת, שהיא הגדולה ביותר במגזר החרדי ומקושרת לחברות בצפון אמריקה ומערב אירופה, שקעה בחובות של 70 מיליון שקל, ככל הנראה בשל התנהלות עסקית שגויה, והנושים החלו לסגור עליה. היא קיבלה זמן קצוב מבית המשפט בירושלים כדי להתארגן לקראת מכירתה. התהליך הזה הבשיל רק לפני ימים אחדים, ערב שבוע הספר, ועתה פלדהיים מוצעת למכירה. בתוך כך היא עדיין פעילה, הוציאה כעת קטלוג מהודר ואף פירסמה כמה ספרים חדשים. כעת כל המו"לים החרדים מחכים שהאבק ישקע, מקווים שנפילת פלדהיים לא תגרור למטה אחרים, בשוק שבו כולם קשורים לכולם בקשרי הפצה ועריכה.

300 כותרים בחודש

עם זאת, אין לטעות: מדובר עדיין בעולם מלבלב של ספרים בעברית שמתקיים במקביל לפעילות של ההוצאות לאור בציבור הכללי. תעשייה המוציאה לאור מאות כותרים בשנה; יש טוענים כי מדובר אף במאות כותרים בחודש.

העמימות סביב המספר אינה מקרית. איש אינו יודע כמה כותרים בדיוק מתפרסמים במגזר בז'אנרים השונים. ההערכות של גורמים מוסמכים בענף נעות בין חמישה ל-20 כותרים שמתפרסמים ביום, כולל בהוצאות המזוהות כדתיות-לאומיות וספריהן נמכרים ונקראים בידי חרדים.

רוב הכותרים החדשים הם "ספרי יסוד", ספרי קודש המכסים את הקירות בכל בית דתי וחרדי, ואליהם נספחים חיבורים חדשים בנושאים תורניים ­ הלכה וחידושי תורה, הגות וביוגרפיות של גדולי הדור. היתר הם ספרי קריאה, הדרכה וילדים. למכירות של המו"לים החרדיים - ­ פלדהיים, יפה נוף, ספרייתי, המודיע, מייזליק ואחרים - ­ מיתווסף מספר עצום של ספרים, בעיקר בנושאים תורניים, הנכתבים, מודפסים ומופצים באופן לא ממוסד, כך שחלקם גם אינם מגיעים לספרייה הלאומית.

מיכל פתאל

משה ארלנגר, לשעבר מנהל שיווק בפלדהיים וכיום יועץ בתחום, אומר כי הנתון המוסמך ביותר שמוכר לו, מקורו בספרן של ספריית ישיבת מרכז הרב בירושלים, עדיאל לוין, שהלך לעולמו לפני שנתיים וחצי. "לא היה ספר שהוא לא הכיר, כולל ספרים ופרויקטים בתהליך כתיבה, כולל ספרי זיכרון בהוצאות פרטיות. הוא אמר לי שבכל חודש יוצאים 300 ספרים במגזר התורני", מספר ארלנגר. "זו כמות אדירה אם מביאים בחשבון את גודל האוכלוסייה וגובה המשכורות.

"אבל יש המון סוגי ספרים וסופרים", הוא ממשיך. "יש כאלה שעוברים אצל מו"לים וחברות הפצה ויש שלא. יש הרבה אברכים שכותבים חידושי תורה ואין להם כוונות להרוויח, אבל הם מרגישים שהם חייבים לכתוב ולפרסם. אחד כזה מדפיס את החידושים שלו, מוכר מדלת לדלת 300 עותקים ומבסוט, את השאר הוא יחלק כמתנות לבני משפחה ובבר מצוות. יש ספרי קודש גנריים, שאין בהם רוויה, כמו ש"ס (תלמוד) והלכה וסידורים ומחזורים לחגים. יש ספרים חדשים, הגות ופירושים שונים על הש"ס, שיותר קשה למכור, ויש חידושים על פרשות השבוע שזה תחום פורח ומשגשג בצורה בלתי רגילה. יש ספרי הלכה בנושאים אקטואליים שהולכים טוב, ולבסוף ישנם כמובן ספרי קריאה והדרכה". מחירו של ספר במגזר החרדי נמוך מעט יותר מאשר בזה הכללי: כ-60 שקלים, לפני הנחות.

ספרי קודש תמיד היו ותמיד יהיו, אין חשש לעתידם. אין במגזר מתנה מקובלת יותר מספר תורני-חינוכי לבר מצווה ואפילו לחתונה; אין תלמיד ישיבה שלא נהפך עם השנים לבעליה החוקי של כוננית גדושה, ואין חתן חרדי שלא נכנס לביתו החדש בלי סט חדש של תלמוד בבלי, אם לא ספרייה שלמה, בשווי אלפי שקלים.

פרסומאי חרדי מסביר, כי חלק גדול מהשוק הזה נשאר "שחור", כלומר אינו מדווח לרשויות המס -­ החל בכותבים וכלה במדפיסים ובמשווקים. "אבל ברגע שיש רשתות של חנויות וצריך לארגן מלאי ולדווח, זה מאלץ את השוק להיהפך ללבן. זה תחום שעבר תהפוכות אדירות. עד לפני חמש שנים היית קונה ספר בכוך קטן במאה שערים או בני ברק, היום אתה נכנס למגה-סטור יפהפה. עשינו פעם מחקר שוק, שלפיו משפחה חרדית קונה ספרים פי 5.5 ממשפחה חילונית. עיקר הקנייה זה למתנות. אצלנו גם בחתונות מה שנהוג לתת זה ספר, לא צ'ק, ולכן גם הפדיונות גדולים יותר. השימוש עקבי. כולם צורכים ספרים".

קיצכל ההוצאות החרדיות מתמקדות בעיקר בהוצאות חוזרות, מחודשות, מהודרות, של ספרי יסוד. לכל הוצאה גם יש הלהיט התורני שלה, שנמכר בעשרות אלפי עותקים ואף ביותר מכך. לפלדהיים יש "שמירת שבת כהלכתה", רב מכר עולמי שיוצא כעת במהדורה נוספת, וליפה נוף יש סדרת הספרים המתבססים על דרשותיו ושיעוריו של הרב המנוח שמשון דוד פינקוס. עד כה יצאו בסדרה כמעט 30 ספרים, שנמכרו ביחד ב"הרבה הרבה הרבה יותר ממיליון עותקים", כדברי יוני פוזן, המו"ל. "הרב פינקוס הוא הכוכב של ההוצאה, שום דבר לא מתקרב אליו".

שר הטבעות חבש כיפה

לצד ספרי הקודש פורח שוק ספרי הקריאה, שהחל מתעורר בסוף שנות ה-90. לסופרים החרדים הקלאסיים, כמו בנציון פירר ודוד זריצקי, הצטרפו כותבים של ספרות פופולרית. המשותף לכולם, שהם חרדים הכותבים לחרדים ונשארים אלמונים מחוץ למרחב החרדי. הם שותפים בבום ספרותי אדיר, שהצמיח כותבים כמו אביגיל שקוביצקי, חיים גרינבוים, יאיר וינשטוק (המפרסם גם בפסבדונים), משה גוטמן, חיים ולדר, שספרי הילדים שלו נמכרים היטב גם בחו"ל, ורבים אחרים.

כעת חוזים חלק מהמו"לים האטה חלקית בהוצאת ספריהם בגלל רוויה בשוק ספרי הקריאה ובגלל קריסת פלדהיים. לעומתם, אחרים חושבים ששום דבר לא יעצור את שקשוק מכונות הדפוס והקופות הרושמות. "היום יותר מפעם יש בבתים חרדיים ארונות שלמים של ספרים, ספרי קריאה. אנשים רואים בזה צורך בל יגונה ואפילו משהו שמציל מדברים אחרים", מסביר ולדר. "יש עלייה מסחררת גם במספר הכותרים וגם במכירות. זה נובע גם מכך שהציבור גדל וגם מכך שהתחילו לראות בספר מוצר צריכה ולא מותרות".

ניר כפרי

ובכל זאת, יש פער גדול בין הביקוש לספרים הללו ובין המכירות. לצערם של המו"לים, כפי שמסביר ארלנגר, "מדד ההצלחה של ספר חרדי הוא לא המכירות, כי כמות ההעברות של ספרי קריאה מיד ליד היא מטורפת". דוגמה לכך היא ספר שהכה גלים בשנים האחרונות, "בית בובות" מאת מירי זוננפלד (פלדהיים), שבמרכזו בית חרדי בתהליך של גירושין. "ספרנית מירושלים הראתה לי שחור על גבי לבן שבספרייה שלה העותקים של 'בית בובות' הושאלו כ-4,000 פעמים", מספר ארלנגר. "זה ספר שבסך הכל נמכר בכ-6,000 עותקים".

הרגלי הקריאה החרדיים מבטיחים פרנסה לסופר דידקטי כמו ולדר, אבל לא בהכרח לסופרים הכותבים למבוגרים. "ספרים חינוכיים יימכרו יותר", אומר ולדר. "אנשים מתים לקרוא וקוראים ספרות מתח חרדית, כמו זו של מ' ארבל (שם העט של הסופר יאיר וינשטוק, י"א). יש לגיטימציה לקרוא את זה, אבל לא בהכרח לקנות את זה. הם שואלים: מה נעשה עם זה אחרי שנגמור לקרוא? ספרים חינוכיים, לעומת זאת, נחשבים לכאלה שצריכים להיות בבית, לכן הם נקנים יותר".

בגלל הרגלי הקריאה וההצפה בשוק, ארלנגר צופה מיתון במכירות מהסוג הזה: "יוצאים כ-100 ספרי קריאה בשנה, ואם אתה לא מוכר לפחות 1,500 עותקים מספר, לא התחלת להרוויח. אין כל כך הרבה אנשים שקונים את הספרים".

למרות התחזית הזאת, דני פחימה, הבעלים של הוצאת דני ספרים, רק מעמיק את פעילותו בשוק החרדי. ההוצאה מתמקדת בספרי ילדים ונוער במגזר הכללי, כמו למשל ספרי דבורה עומר וסדרת "קופיקו", אבל יש לה ענף גדל והולך של פעילות בשוק החרדי. בשבועות האחרונים הוציאה 15 ספרים המיועדים לקורא החרדי.

"נכנסנו למגזר החרדי קצת בלית ברירה", מספר פחימה, "אבל מכיוון שיש ביקוש אדיר הגדלנו את הנתח החרדי מ20%- מהפעילות שלנו ל40%-. זה התחיל עוד לפני הקריסה של פלדהיים, חברה שהפיצה את הספרים שלנו. כעת זה מורגש עוד יותר".

לדבריו, ספר מוצלח לקהל החרדי נמכר בכ-4,000 עותקים, עשירית מהמכירות של ספר כזה במגזר הכללי, אבל "גם הספרים החרדיים הכושלים ביותר מובטחים מנפילה מוחלטת. גם אחרון הספרים החרדיים יימכר ב-600-500 עותקים, בעוד שספרים כושלים בשוק הכללי יימכרו רק אם יורידו את המחיר במבצעי ארבעה במאה".

לדברי ארלנגר, "כשהייתי ילד ­ ואני סך הכל בן 33 ­ חרדים היו מכניסים הביתה גם ספרות ילדים מתורגמת. היום אין כזה דבר, משפחות לא מכניסות תרבות זרה. לכל היותר תמצא 'דני דין' או ז'ול ורן. אנשים צריכים חומר קריאה, ותצרף לזה את הנגישות הגדולה להוצאת ספרים.

"הבעיה היא, שבודדים הספרים שיש להם רמה ספרותית גבוהה באמת, כי לצערנו עדיין אין תרבות ספרותית אמיתית במגזר, אין טיפוח של ספרות. אחד כזה שגם היה ברמה גבוהה וגם מכר הוא 'אתהלך', שהוצאנו בפלדהיים, ספר שכתב משה גוטמן על סיפור חייו האמיתי של אהרן מרגלית, אדם שסבל כל חולי אפשרי והיום משמש שופט. זה ספר שנמכר ב-10,000 עותקים, שנים לא היה כזה ספר".

ארלנגר גם מצביע על "מהללאל" ו"איסטרק" (דני ספרים), ספרי פנטסיה המתרחשים בממלכות דמיוניות, שבהם הביאה המחברת מיה קינן עולם נוסח "שר הטבעות" של טולקין לקוראים החרדים.

ואולם, הוא מדגיש, "המגזר לא משופע בינתיים בכותבים טובים, כאלה שיש להם עלילה מהודקת או שמים לב לפרטים. לצערנו, אתה יכול לקרוא ספר שפתאום באמצע העלילה, בלי סיבה, ינקי נעלם ואז חוזר לקראת סוף הספר, שוב בלי סיבה, כמו באיזה גלגול. לפני כמה זמן קראתי סיפור בהמשכים בשבועון חשוב, שבו תוארו עצי אורן עירומים בשלכת, בצרפת, בעיצומם של ימי המהפכה. בספר קומיקס שהעלילה שלו מתרחשת בימי בית שני הופיע ילד ממושקף, וראיתי ספר שהעלילה שלו מתרחשת לפני אלף שנה ומופיע בו שעון אורלוגין. טוב שלא יצאה משם קוקייה".

אינסטלטור במקום עילוי

בינתיים, בימים אלה של שבוע הספר מוצעים שלל ספרי קריאה, שהמו"לים מקווים כי יהיו לרבי מכר כמו רבים לפניהם. כמיטב המסורת, הספרים החדשים לא מתיימרים להפר שום טאבו חרדי, לכל היותר לגשש סביבו בעדינות.

הוצאת יפה נוף הוציאה את "השלמה" מאת טובה בר (פסבדונים של עיתונאית חרדית בכירה). הוא מגולל את סיפורה של "בחורה כמעט מושלמת", שמתברר לה כי הבעל ששודך לה עובד כאינסטלטור במשרה חלקית ואיננו המלומד שבו חשקה.

פלדהיים הוציאה ספר לנוער, בז'אנר אהוב שבו החרדי הוא גיבור-על המכניע את האויב המוסלמי (כל קשר לסוגיית גיוס החרדים לצבא הוא כנראה דמיוני). שם הספר הוא "נתנאל הנער הגאון והגרעין האיראני" ובקטלוג נכתב עליו: "סיפור דמיוני על נער חרדי בעל מנת משכל יוצאת דופן השואף להגות בתורה אך המציאות מובילה אותו להרפתקאות ושליחויות נסתרות".

נוסחה מנצחת של רב מכר חרדי מתחילה בעיתון חרדי. בכל עיתון הרואה אור במגזר זה מוקדש מספר לא מבוטל של עמודים בגיליון סוף השבוע לפרסום של סיפורים בהמשכים, גם לילדים וגם למבוגרים. כך, "יתד נאמן", "המודיע", "משפחה", "בקהילה" ואחרים הם בעצם המסננות של ההוצאות לאור לקראת פרסום ספר, לאחר שהוועדה הרוחנית של העיתון קוראת כל מלה בקפידה ומסלקת מוקשים.

לדברי פוזן, הרוב המוחץ של הספרים בהוצאה שלו, יפה נוף, פורסמו לראשונה בעיתונים. ביניהם למשל רבי המכר של חיים גרינבוים, כמו "תיק מקסיקו" שהחל כסדרה אין-סופית בשבועון חרדי. "אין אצלנו עורכי תוכן, ספר אמור להגיע אלינו מוכן לדפוס", מסביר פוזן. "לכן המסננת העיקרית היא העיתונים, גם מבחינת רמת העלילה, גם סגנון הכתיבה וגם מבחינת הביטחון היחסי שזה נותן לנו מפני מהמורות דתיות".

לדברי ד"ר יעל שנקר, שחקרה את הגל החדש של הספרות החרדית, "בעבור חלק מהסופרות הכתיבה דרך עיתונים מאפשרת להימנע מלומר 'אני סופרת'. הרבה מספרות הנשים החלה בעיתונות, לפעמים מסיבות פרקטיות של הפרנסה שצורת כתיבה כזו מאפשרת. בצד זה, לפחות בתחילת הדרך, לחלק מהכותבות החרדיות חשוב להעביר את המסר שהכתיבה נעשית בין הכביסה לטיפול בילדים. מצד אחד הן חוששות להיהפך לסופרות באמת, ומצד שני הן רוצות להתפרנס ומתוסכלות מכך שהן לא נהפכות לסופרות באמת. מה שיש כאן זו אפולוגטיקה, אלה נשים שחלקן מבקשות רשות למרוד".

ליטול את החנית מיד המצרי

בזמן שספרות הקריאה למבוגרים מחפשת את דרכה, ספרות הילדים היא להיט בטוח. בתוכה משגשג בין השאר הקומיקס; הוצאה קטנה המתמחה בו, "אלי וגולד", היא גלגול של סיפור קומיקס בהמשכים שהופיע בעיתון. גם ההוצאות הגדולות מנסות לטפח עוד ועוד אמני קומיקס ולצוד את האיכותיים שבהם. לאחרונה נכנסו לשוק החרדי שני מאיירים שצמחו בעולם הלא-חרדי, גדי פולק ואברהם זמורה.

"הקומיקס הוא השלאגר הגדול ביותר, זאת רמה אחרת לגמרי של מכירות", אומר פוזן, וגם מודה כי לצד ספרים ברמה גבוהה של טקסט ואיור הוא מוציא גם ספרים שהם "תת רמה", ועדיין מוכרים היטב. "אם לספר קריאה למבוגרים ונוער יש חיי מדף של שנה, שנה וחצי, לקומיקס אין גבול. ספר קומיקס טוב יכול לתפוס לשנים. לילד החרדי אין סרטים או אינטרנט, ובקומיקס יש חוויה ויזואלית שהוא לא מקבל בשום דרך אחרת".

ולדר, שמאחוריו 28 ספרי ילדים, הוא כיום אימפריה של איש אחד המוציא את ספריו לבדו.אחד מהם, הראשון בסדרה "ילדים מספרים על עצמם", נמכר ביותר מ120- אלף עותקים. "אצל ילדים חרדים קריאה היא עניין יום-יומי, אתה לא יודע איזה לחצים יש לי להוציא עוד ספרים", הוא מספר. "ילדים חרדים הם תולעי ספרים, הם עם הספר של פעם. אל תשכח שאין להם טלוויזיה".

עד לאחרונה אמר ולדר לא פסקני לטרנד של ספרי הקומיקס, אבל לבסוף נכנע לו. "אנחנו עובדים על הוצאה של סיפור גבורה של יהודי שהיה ילד בגטו ורשה ואחז בנשק", הוא מספר. "שנים התנגדתי לקומיקס, אני שמרן מטבעי, אבל אני לא מקובע".

האם זה אומר שהדרך סלולה גם לכיוונים נוספים, כמו למשל ספרים אלקטרוניים וספרים אינטראקטיביים באינטרנט? סופרים חרדים רבים קיבלו בשנים האחרונות פניות מחברות שונות להעלות את ספריהם לפורמט דיגיטלי, אבל פריצת הדרך בתחום לא התרחשה. לכולם ברור כי הספר המודפס הוא מדיום נצחי במגזר הדתי ­ ולו רק בגלל השבת והאיסור להשתמש במכשירים אלקטרוניים יום אחד בשבוע, שדווקא בו רבים קוראים.

"המחשבים והספרים האלקטרוניים אפילו לא נמצאים בשוליים, הם לא נוגסים בכלום", אומר פוזן. "מעבר לעניין השבת, ישנה שמרנות גדולה בשוק החרדי. עד לפני שנים ספורות זמרים חרדים היו ממשיכים להוציא קלטות אודיו, כי היה לזה שוק".

לדברי ולדר, "פנו אלי להוציא ספר אלקטרוני, וסירבתי. אבל אני לא שולל שבסוף גם אני אוציא. אני לא אהיה הראשון שיעשה את זה, גם מסיבות של שמרנות. אבל אל תשכח שכל הספרות החרדית היא דבר שבדיעבד, או כמו שהרבנים אמרו, 'ליטול את החנית מיד המצרי', כלומר לקחת את הכלים שלו וליצוק בהם תכנים משלנו כדי להשפיע. בזמנו הרבנים היו מספיק חכמים לשחרר נצרה ולהתחיל לזוז. יכול להיות שזה יקרה גם עם הספר האלקטרוני".

פרויקט שבוע הספר של מוסף "ספרים">>>



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו