אליס ווקר סירבה לאשר תרגום חדש לספרה "הצבע ארגמן"

הסופרת כתבה להוצאה כי היא מסרבת לבקשה משום שישראל "אשמה באפרטהייד וברדיפה של העם הפלסטיני, גם בישראל וגם בשטחים הכבושים"

מיה סלע
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיה סלע

הסופרת אליס ווקר סירבה לאשר תרגום חדש לעברית של ספרה "הצבע ארגמן", שראה אור בהוצאת ידיעות ספרים, משום שהיא רואה בישראל מדינת אפרטהייד. בתשובה לפניית ההוצאה כתבה ווקר כי היא מסרבת לפרסם מחדש את הספר בעברית משום שישראל "אשמה באפרטהייד וברדיפה של העם הפלסטיני, גם בישראל וגם בשטחים הכבושים".

ווקר כתבה כי המדיניות הישראלית גרועה מההפרדה הגזעית ממנה סבלה כנערה שחורה אמריקאית, והוסיפה כי דרום אפריקאים סיפרו לה שהמדיניות הישראלית גרועה מהאפרטהייד. מכתבה של ווקר פורסם באתר האינטרנט שמנהל את קמפיין המאבק למען חרם אקדמי ותרבותי על ישראל. לדברי הווקר, היא מקווה שלחרם תהיה השפעה על החברה האזרחית בישראל.

על "הצבע ארגמן", העוסק בגזענות בדרום ארצות הברית בתחילת המאה ה-20, קיבלה ווקר פרס פוליצר ב-1983. שנתיים מאוחר יותר הספר זכה לעיבוד קולנועי בבימויו של סטיבן ספילברג ובכיכובם של וופי גולדברג ודני גלובר, שהיה מועמד ל-11 פרסי אוסקר.

אליס ווקר. מקווה שהחרם יביא לשינויצילום: אי-פי

מנכ"ל ידיעות ספרים, דב אייכנוולד, אמר בתגובה כי "מעציב מאוד שהמניפולציה התקשורתית מגיעה לרמות כאלה. נשאר לנו רק להזמין את אליס ווקר לישראל כדי שתיווכח שאין כאן אפרטהייד ולא שום דבר שדומה לכך".

בביקור בעזה שערכה ווקר ב-2009 אמרה: "אני ניצולה של האפרטהייד האמריקאי והטרור האמריקאי הגזעני", אמרה ווקר. "גדלתי בג'ורג'יה, בדרום, והגזענים הלבנים היו ברוטלים כלפינו, השחורים, כמו שהממשלה הישראלית והצבא הישראלי ברוטלים לפלסטינים. הלבנים התייחסו לשחורים באותה דרך שבה הישראלים מתייחסים לפלסטינים. כשאני מתבוננת בפלסטינים ורואה את רישום הכיבוש על פניהם - אני רואה את ילדותי תחת הדיכוי הגזעני בארצות הברית".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ