בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצצה אל תהליך העבודה של המינגוויי

המהדורה החדשה של "הקץ לנשק", הכוללת עשרות סיומים לרומן, מסיטה את תשומת הלב מהתדמית הבעייתית של הסופר אל יצירתו הענפה

6תגובות

בראיון מ-1958 ב"פאריס ריוויו" התוודה ארנסט המינגוויי על משהו שמאז מעורר השראה בסופרים רבים: המלים האחרונות של "הקץ לנשק", יצירת המופת שכתב על חוויותיו במלחמה, השביעו את רצונו רק אחרי 39 גרסאות שונות. הסיומים האלה היו לאגדה בחוגי הספרות, אבל לפי סקריבנר, הוצאת הספרים של המינגווי, הם מעולם לא התפרסמו יחד בשלמותם.

מהדורה חדשה של "הקץ לנשק" (תורגם לעברית לאחרונה בהוצאת ספרי פן וידיעות אחרונות), רומן שפורסם ב-1929, רואה אור בימים אלה, ומופיעות בה החלופות השונות לסיום, וכן טיוטות מוקדמות לקטעים אחרים בספר. מהדורה זו היא תולדה של הסכם בין עיזבונו של המינגוויי לבין סקריבנר, שהיא כיום חטיבה בהוצאת סיימון ושוסטר. הספר החדש נועד גם להפנות חלק מתשומת הלב הציבורית מתדמית השתיין והרברבן שדבקה לאחרונה בהמינגוויי - בין השאר, בעקבות תיאורים בדיוניים ברב-מכר "האשה בפאריס" מאת פולה מקליין (תורגם לעברית בהוצאת אור-עם) ובסרטו של וודי אלן, "חצות בפאריס" - בחזרה אל יצירתו הספרותית הענפה.

"אנשים שמתעניינים בכתיבה ומנסים לכתוב בעצמם ישמחו לדעתי לעיין ביצירה גדולה כזאת ולראות את תהליך הכתיבה שלה", אומר שון המינגוויי, נכדו של ארנסט המינגוויי, המשמש אוצר במחלקת אמנות יוון ורומא במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק (מומה). "הסופר הזה הצית את דמיונם של הקוראים האמריקאים, והמהדורות האלה מעניינות כי הן מתמקדות בעבודה שלו, שהיא, בסופו של דבר, התרומה האמיתית שלו".

גטי אימג'ס

מה פתאום כישוף?

מן המהדורה החדשה עולה כי 39 הסיומים שהמינגוויי הזכיר היו למעשה 47. הם שמורים באוסף ארנסט המינגוויי בספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם ג'ון פ' קנדי בבוסטון, אז משנת 1979, ושון המינגוויי חקר אותם שם בקפדנות (ברנרד אולדסי, חוקר המינגוויי, מנה 41 סיומים בספרו "האומנות הנסתרת של המינגוויי", אבל שון המינגוויי מצא כאמור 47 גרסאות בכתבי יד שהשתמרו בספריית קנדי). הסיומים החלופיים מתויגים ומקובצים בנספח במהדורה החדשה, ספר בן יותר מ-300 עמודים שכריכתו נושאת את הציור שעיטר את העטיפה המקורית - איור של גבר ואשה יושבים שעונים לאחור, שניהם עירומים בפלג הגוף העליון.

לקוראיו הנאמנים של המינגוויי מספקים הסופים הצצה מרתקת אל מלאכת הכתיבה, ומלמדים שהרומן היה עשוי להסתיים בהלך רוח אחר, לפעמים בוטה יותר ולפעמים אופטימי יותר. ומאחר שסופרים מודרניים כותבים בדרך כלל במחשב, המהדורה החדשה משמשת גם עדות נדירה לאומנות שעברה מן העולם: כתב היד המודפס מלווה בהערות בכתב יד, עם פסקאות ארוכות שנמחקו, הממחישים את תהליך העבודה (כששאל ג'ורג' פלימפטון את המינגוויי בראיון ב"פאריס ריוויו" מה היה לו קשה כל כך, ענה הסופר, "למצוא את המלים הנכונות").

הסופים החלופיים נעים ממשפט קצר או שניים עד כמה פסקאות. בסוף הראשון, "סוף השום דבר", המינגוויי כתב: "זה כל הסיפור. קתרין מתה ואתם תמותו ואני אמות וזה כל מה שאני יכול להבטיח לכם".

"סוף התינוק החי", החלופה השביעית במספר, מסתכם במלים, "אין שום סוף חוץ מהמוות, והלידה היא ההתחלה היחידה".

ובסוף ה-34, "הסוף של פיצג'רלד", שהציע לו ידידו סקוט פיצג'רלד, כתב המינגוויי כי העולם "שובר את כולם", ושאת אלה "שהוא לא שובר, הוא הורג". "הוא הורג את הטובים ואת העדינים מאוד ואת האמיצים מאוד, בלי אפליות", הוא כתב. "אם אינכם שייכים לאלה, היו סמוכים ובטוחים שהוא יהרוג גם אתכם, אבל לא ייחפז לעשות זאת".

המינגווי הותיר אחריו גם רשימה של שמות חלופיים לספר, וגם הם נדפסים במהדורה החדשה, ובהם "אהבה במלחמה", "עולם שלם וזמן", "כל לילה וכל השאר", ו"על פצעים וסיבות אחרות". אחד השמות, "הכישוף", נמחק בידי המינגוויי.

פטריק המינגוויי, היחיד מבניו של המינגוויי שעדיין חי, אמר בראיון מביתו במונטנה, כי כשההוצאה הציעה לפרסם את הסופים והשמות החלופיים, הוא הסכים מיד. "החומר הזה מאפשר להתוודע לתהליך החשיבה של המינגוויי", אמר פטריק המינגוויי בן ה-84. "אבל כמה שלא תנתח כתיבה קלאסית, לעולם לא תצליח להבין מה גורם לזה להיות מוצלח".

סוזאן מולדאו, העורכת הראשית בהוצאת סקריבנר, אומרת שספריו של המינגוויי נמכרים יפה וברציפות, בייחוד לבתי ספר ולספריות". לאחר שקראה את הסופים השונים, מוסיפה מולדאו, היא לא עירערה על החלטת הסופר; הסיום האמיתי - סוף קריר ונטול תשוקה בתום אפוס רחב של מלחמה ואהבה, כשהגיבור יוצא מבית החולים אל הגשם - עמד במבחן הזמן. "בסופו של דבר", היא אומרת, "אנחנו צריכים לשמוח שהוא בחר בסוף הזה".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו