בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציורים נדירים של הרמן הסה התגלו בירושלים

האיורים שאותרו בספרייה הלאומית בבירה מופיעים באגדה "גלגוליו של פיקטור" שעותק בכתב ידו של הסופר, הגיע לידיה כבר ב-1943 אך נשכח

10תגובות

ציורים נדירים ולא מוכרים של הרמן הסה, מגדולי הסופרים הגרמנים של המאה העשרים, נחשפו באחרונה בספרייה הלאומית בירושלים ויוצגו באירוע מיוחד, לרגל 50 שנה למותו של הסופר, שיתקיים ב-14 באוקטובר בספרייה. הסה, שנולד ב-1877 ומת ב-1962, זכה בפרס נובל לספרות וחיבר ספרים רבים שזכו לפופולריות עצומה, בהם "זאב הערבה", "נרקיס וגולדמונד" ו-"סידהרתא".

לצד עיסוקיו הספרותיים, היה הסה גם צייר חובב. הד"ר סטפן ליט ממחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית גילה כמה מציוריו הנדירים לפני כמה חודשים בשניים מאוספי הספרייה. בניסיון להבין כיצד התגלגלו ציורים של הסופר הגרמני הנודע לספרייה בירושלים יש לשוב אל 1922, כאשר הסה כתב אגדה בשם "גלגוליו של פיקטור", העוסקת באהבה ובזהות בחברה. הסה לא התכוון תחילה לפרסם את האגדה, אלא הכין עותק יחיד שלה בכתב יד, שאליו צירף איורים צבעוניים פרי עטו. הוא הקדיש אותה לרות וונגר, לימים אשתו השנייה.

ב-1954 התפרסם כתב היד בגרמניה, ואחרי גירושי השניים, החל הסה להכין עותקים נוספים של האגדה. הוא שמר על הטקסט המקורי אך שינה מעט את האיורים. לבסוף היו ברשותו כמאה עותקים של כתב היד, שלא היו זהים זה לזה. עותקים רבים הוכנו לפי הזמנת מקורביו של הסה, ואחרים הועמדו למכירה, שהכנסותיה הופנו למטרות חברתיות. אחת האגדות האלה התגלגלה לישראל. ב-1932 הקדיש אותה הסה ליהודי בשם מנחם וייץ, שאין פרטים רבים עליו. בספריה הלאומית מצאו כי חי בשכונת רחביה בירושלים ועבד כפרדסן. ב-1943 התגלגל כתב היד לספרייה הלאומית, ככל הנראה בתיווך שלמה שונמי, שכנו של וייץ שעבד כביבליוגרף ב"בית הספרים הלאומי" - שמה הקודם של הספרייה הלאומית.

איור: Hermann Hesse-Editionsarchiv, Volker Michels, Offenbach / Main.

אברהם שבדרון, מייסד אוסף האוטוגרפים בספרייה הלאומית, קיבל את כתב היד וטיפל בו מטעם הספרייה. בעמוד הראשון שלו כתב בעיפרון את שנת הקבלה, וצירף את הטקסט המקורי לאוסף האוטוגרפים של הספרייה. עם זאת, מאז ועד היום איש בספרייה לא קטלג את הפריט יקר הערך. חילופי הדורות הביאו לכך שעד לאחרונה איש גם לא ידע על קיומו. לפני כמה חודשים, במסגרת עבודתו של הד"ר ליט, הוא גילה את הטקסט, הכולל 15 עמודים ו-15 איורים.

אולם בכך לא הסתיימה התגלית. ליט חשף גם ציורים נוספים פרי עטו של הסה, באוסף אחר שנשמר בספרייה. סיפורם מתחיל ב-1927, כשהסה שלח כתב מאויר של שיריו לפילוסוף היהודי הנודע מרטין בובר ולרעייתו פאולה. "אין ספק שטבעו של הקשר הטוב בין הסופר הלא-יהודי לפילוסוף היהודי הוא הסיבה למתנה היקרה שהעניק לו הסה", העריך הד"ר ליט. הפריט שכן במשך שנים בארכיון של מרטין בובר מבלי שעורר תשומת לב מיוחדת. לאחרונה הסתיים קטלוג ממוחשב של הארכיון ובמסגרתו התגלה כתב היד מחדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו