בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארבעה שירים של חברי "ערס פואטיקה"

שירים מאת המשוררים עדי קיסר, שלומי חתוכה, ישראל דדון ורועי חסן, שהוקראו בערבים של "ערס פואטיקה"

11תגובות

אני המזרחית / עדי קיסר

 

אֲנִי הַמִּזְרָחִית

שֶׁאַתֶּם לֹא מַכִּירִים

אֲנִי הַמִּזְרָחִית

שֶׁאַתֶּם לֹא מַזְכִּירִים

שֶׁיּוֹדַעַת לְדַקְלֵם

אֶת כָּל הַשִּׁירִים

שֶׁל זֹהַר אַרְגּוֹב

וְקוֹרֵאת אַלְבֶּר קָאמִי

וְבּוּלְגָּקוֹב

מְעַרְבֶּבֶת הַכֹּל לְאַט לְאַט

עַל אֵשׁ קְטַנָּה

חָלָב וּבָשָׂר

שָׁחֹר וְלָבָן

הָאֵדִים מַרְעִילִים

אֶת הַשָּׁמַיִם כָּחֹל לָבָן

שֶׁלָּכֶם.

 

מָה תַּעֲשׂוּ לִי?

 

אֲנִי נוֹשֶׁמֶת בְּעִבְרִית

קוֹנָה בְּאַנְגְּלִית

אוֹהֶבֶת בַּעֲרָבִית

כַּפָּרָה עַל הַסּוּרַכּ

מִתְבַּכְיֶנֶת בְּמִזְרָחִית

The revolution will not be televised

The revolution will not be televised

כִּי בַּטֶלֶוִיזְיָה יֵשׁ רַק פִּרְסוֹמוֹת

שֶׁל כָּל מִינֵי בְּלוֹנְדִּינִיּוֹת

אוּלַי בִּגְלַל זֶה קָרְאוּ לִי בַּבֵּית סֵפֶר

כּוּשִׁית בַּהַפְסָקוֹת

אֲנִי בָּאֶמְצַע

לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן

אִם הָיִיתִי צְרִיכָה לִבְחֹר

הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת

אַפְרוֹ תֵּימָן.

 

מָה תַּעֲשׂוּ לִי?

 

אַל תַּגִּיד לִי אֵיךְ לִהְיוֹת מִזְרָחִית

גַּם אִם קָרָאתָ אֶדוּאַרְד סַעִיד

כִּי אֲנִי הַמִּזְרָחִית

שֶׁלֹּא מְפַחֶדֶת מִמְּךָ

לֹא בְּוַעֲדוֹת קַבָּלָה

לֹא בְּרַאֲיוֹנוֹת עֲבוֹדָה

וְלֹא בִּשְׂדוֹת תְּעוּפָה

לַמְרוֹת שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי

לֹא מְעַט שְׁאֵלוֹת

בְּעֵינַיִם מַאֲשִׁימוֹת

מְחַפְּשׂוֹת בִּי שְׁאֵרִיּוֹת עֲרָבִיּוֹת

לְכַמָּה זְמַן הִגַּעְתְּ

וְכַמָּה כֶּסֶף יֵשׁ לָךְ

לֹא בָּאת לְכָאן לַעֲבֹד נָכוֹן?

לֹא בָּאת לְכָאן לַעֲבֹד נָכוֹן?

 

מָה תַּעֲשֶׂה לִי?

 

וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמֶּרְכָּז הַשָּׂבֵעַ

רָחוֹק מֵהַפֶּרִיפֶרְיָה הָרְעֵבָה

וְלָמַדְתִּי לְדַבֵּר אָקָדֵמִית

לִנְסֹעַ בְּקַו 25

וְלִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחָק

בֵּין הַשֵּׂכֶל לַלֵּב

רַק כְּדֵי לְהָבִין

אֶת הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת שֶׁלִּי

אֵיפֹה שֶׁאִמָּא וְאַבָּא

אַף פַּעַם לֹא דָּחֲפוּ לִי

סֵפֶר לַיָּד

אֲבָל כָּרְכוּ אֶת הַנְּשָׁמָה

שֶׁלָּהֶם בְּשֶׁלִּי

בְּהוֹצָאָה עַצְמִית

בְּכָל פַּעַם

שֶׁלָּקְחוּ אוֹתִי

לַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית

בְּכָל פַּעַם שֶׁבִּקְּשׁוּ

אַל תִּקְרְאִי בַּחֹשֶׁךְ

יֵהָרְסוּ לָךְ הָעֵינַיִם

אָז יָצָאתִי לָאוֹר.

 

מָה תַּעֲשׂוּ לִי?

 

וְאַתֶּם גּוֹעֲרִים

אִם תַּפְסִיקִי לְדַבֵּר עַל זֶה

זֶה כְּבָר לֹא יִהְיֶה קַיָּם

אִם תַּפְסִיקִי לְדַבֵּר עַל זֶה

זֶה כְּבָר לֹא יִהְיֶה קַיָּם

כִּי הַיּוֹם כֻּלָּם מִתְחַתְּנִים עִם כֻּלָּם

שִׂימוּ מוּזִיקָה מִזְרָחִית בַּחֲתֻנָּה

מִזְרָחִית עוֹשָׂה שָׂמֵחַ

וּבְתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי

אֲהוּבָה עוֹזֵרִי

נוֹתֶנֶת לִי שׁוּב אֶת קוֹלָהּ

נוֹתֶנֶת לִי שׁוּב אֶת הַקּוֹל

נוֹתֶנֶת לִי שׁוּב אֶת הַכֹּל

וּבְתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי

צִלְצוּלֵי פַּעֲמוֹנִים

"אִמִּי אִמִּי פִּתְחִי הַדֶּלֶת

כֹּל גּוּפִי רוֹעֵד מִקֹּר

אִמִּי אִמִּי פִּתְחִי הַדֶּלֶת

עַל כְּתֵפִי מַשָּׂא כָּבֵד".

 

* ארבע השורות האחרונות לקוחות מהשיר "אמי אמי", מלים: אהובה עוזרי

 

קופסא שחורה / שלומי חתוכה

 

אֲנִי קֻפְסָה שְׁחוֹרָה

מַקְלִיט טִיסָה 742, 1952,

וְרָשַׁמְתִּי הַכֹּל,

רָשַׁמְתִּי הַכֹּל.

רָשַׁמְתִּי אֶת הוֹרָאוֹת הַסּוֹכְנִים:

הוֹתִירוּ לְמַטָּה אֵת סִפְרֵי הַתּוֹרָה

וְהַתַּכְשִׁיטִים

וַעֲלוּ עֵירֻמִּים

כִּי

הַמָּטוֹס לֹא יַמְרִיא;

הִקְלַטְתִּי אֶת הַכַּיָּסִים

וְהַטַּיָּיסִים:

"זֶהוּ הַפּוֹעֵל הַפָּשׁוּט, הַטִּבְעִי, הַמְּסֻגָּל לַעֲבֹד בָּכּל, בְּלִי בּוּשָׁה, בְּלִי פִילוֹסוֹפְיָה, וּבְלִי שִׁירָה" - הָא..

 

רָשַׁמְתִּי מוֹרִים

שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי אֶת קֶשֶׁת הַצְּבָעִים;

רָשַׁמְתִּי הוֹרִים

שֶׁנָּעֲלוּ אֶת פִּתְחֵי הַבָּתִּים;

רָשַׁמְתִּי מְאָרְחוֹת,

רָשַׁמְתִּי סֶלֶקְטוֹרִים.

רָשַׁמְתִּי בְּמַרְאָה

אֶת פְּנֵי הָאוֹיְבִים,

וְעַל מָסָךְ הַטֶלֶוִיזְיָה

פָּנִים חֲסֵרִים;

בִּדְיוֹקָן אֶחָד רָשַׁמְתִּי

שְׁתֵּי נָשִׁים:

אֶת דּוֹדָתִי לֵאָה

שֶׁפָּנֶיהָ גַּם נוֹשְׂאִים

אֶת תְּמוּנָתָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ הַתְּאוֹמָה,

זוּ

שֶׁנֶּעֶלְמָה

מִבֵּית הַתִּינוֹקוֹת;

רָשַׁמְתִּי בְּגִיר

אֶת תְּנוּחַת מוֹתָם שֶׁל שִׁמְעוֹן יְהוֹשֻׁעַ

וְיַעֲקֹב גָ׳רַפִי,

וּבְפֶחָם רָשַׁמְתִּי

אֶת צַוָּאָתָם.

רָשַׁמְתִּי אֶת הַזְּמַן

וְהַמֶּרְחָב:

אֶת הַבַּטָּלָה הָאֵינְסוֹפִית

שֶׁל עֲיָרוֹת הַפִּתּוּחַ

וְהַפֶּרִיפֶרְיָה.

רָשַׁמְתִּי שׁׂרָשִׁים

נְטוּשִׁים,

רָשַׁמְתִּי יְרֻשּׁוֹת

שֶׁל זִכְרוֹנוֹת חֲדָשִׁים:

הָרַגְלַיִם רָשְׁמוּ עֲקִירוֹת

הַיָּדַיִם נִקְיוֹנוֹת,

הָעֵינַיִם רָשְׁמוּ מַבָּטִים

שֶׁרָשְׁמוּ אוֹתִי,

וְאָזְנָי רָשְׁמוּ מִלִּים

שֶׁאָבַד פִּשְׁרָן

וּבִמְקוֹמָן הִכְתִּיבוּ לִי

שָׂפָה חֲדָשָׁה:

אָבָק אֲנָשִׁים,

פרענקים,

צ׳חצ׳חים.

 

אֲנִי קֻפְסָה שְׁחוֹרָה

מַקְלִיט טִיסָה 742, 1952

נוֹתַרְתִּי שָׁלֵם

מֻקָּף בִּשְׁבָרִים

קוֹלִי יִשָּׁמַע

אַחֲרֵי הַדְּמָמָה -

וְרָשַׁמְתִּי הַכֹּל,

רָשַׁמְתִּי הַכֹּל.

 

האדם הוא שבר / ישראל דדון

 

בַּנַּעֲלַיִם הַסְּרוּחוֹת יְדוּעוֹת הַדְּרָכִים הַלֵּאוֹת

כְּמוֹ בְּגוּפִי הַמּוּתָשׁ הַבִּנְיָנִים עֲיֵפִים

הַשְּׁתִיקָה שֶׁבַּשְּׁתִיקָה הַהַשְׁלָמָה שֶׁבַּבְּרִיחָה

הַלֵּב הָרָצוּץ הַפַּחַד הַנּוֹרָא

הָרָעָב...

אֲבָל הַמִּלִּים אוֹתָן מִלִּים

הַדְּרָכִים הֵם אוֹתָן דְּרָכִים

הַקִּירוֹת הֵם אוֹתָם קִירוֹת

רַק הַמָּוֶת הוּא חָדָשׁ

לְבֵנִים מִתְפּוֹרְרוֹת בְּשַׁפִּירָא

אֲנָשִׁים שֶׁנִּגְמְרָה לָהֶם מוֹלֶדֶת

בּוֹנִים מֵחָדָשׁ אֶת שֶׁעָיַפְנוּ בּוֹ

עַד שֶׁהַפָּרִיץ יַגִּיעַ

יִקְנֶה אֶת הַפֵּרוֹת שָּׁמַטְנוּ

מִיָּדֵינוּ כִּי לֹא הֶאֱמַנּוּ

שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ מִן הָאֱלֹהוּת

אוֹ כִּי לֹא יָכֹלְנוּ אוֹ כִּי שָׁתַּקְנוּ

אוֹ שֶׁמָּא נִלְחַמְנוּ יָתֵר עַל הַמִּדָּה

פָּתַחְנוּ וּפָתַחְנוּ

שָׁכַחְנוּ לִסְגֹּר שָׁכַחְנוּ לַחֲזֹר שָׁכַחְנוּ לִזְכֹּר

סוֹד הַבְּרִיאָה בַּצִּמְצוּם

וַאֲנַחְנוּ כְּמוֹ מְטֻמְטָמִים הֶאֱצַלְנוּ וְהִגְדַּלְנוּ

אֲבָל הוּא יֵשֵׁב בַּמִּלִּים שֶׁלָּנוּ

כְּמוֹ שֶׁיָּשַׁבְנוּ בְּמִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים

וְיֹאכַל אֶת מְזוֹנֵנוּ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאָכַלְנוּ אֶת מְזוֹנָם

וַאֲנִי אִישִׁית לֹא אוֹהֵב דַּיְסָה

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי אוֹהֵב בְּשָׂמִים שֶׁל אִשָּׁה בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת בְּשָׂמַי

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי אוֹהֵב לִמְחֹק מִלִּים בְּדִיּוּק בַּמִּדָּה שֶׁכָּתַבְתִּי אִם לֹא יוֹתֵר

אֲבָל אֲנִי חַיָּב לִכְתֹּב כְּדֵי לִמְחֹק

חַיָּב לִשְׁתֹּק כְּדֵי לִצְעֹק

הַמֶּלֶךְ הוּא עָרֹם

וְהַנְּתִינִים עֲרֻמִּים גַּם הֵם

וְקֵבַת הֶהָמוֹן רֵיקָה

וְהָאֹכֶל הוּא רֵיק

וְהָאָדָם הוּא שֶׁבֶר

וְכְּמוֹ שֶׁסַּבְתָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִפְנֵי שֵׁנָה

מִי שֶיָּכׁל לִתְפּׁר בְּגָדִים שְׁקוּפִים יָכוֹל גַּם הוּא

יוֹם אֶחָד לִשְׁלֹט בַּמַּמְלָכָה

אָז אֲנִי חַיָּב לִמְחֹק חַיָּב

לִכְתֹּב

חַיָּב לִשְׁתֹּק חַיָּב לִחְיוֹת כְּדֵי

לְשַׁלֵּם בַּדָּם שֶׁלִּי חוֹבוֹת

חַיָּב לִחְיוֹת

לַהֲרֹס לְשֵׁם הַהֲרִיסָה

אֲנִי חַיָּב חַיָּב חַיָּב וְרַבָּאק

שְׁתַחְרְרוּ לִי מֵהַחַיִּים קִיבִּינִימָט אֵין לִי כֹּחַ

הַגַּלְגַּל הוּא אוֹתוֹ גַּלְגַּל

רַק הַזִּכָּרוֹן שׁוֹנֶה

רַק הַמָּוֶת הוּא חָדָשׁ

אַתָּה נַוָּד

בָּא לִרְגָעִים וְהוֹלֵךְ

זֶה גַּם רֶגַע אֶחָד

 

שיכון סלע / רועי חסן

 

נוֹלַדְתִּי בְּשִׁכּוּן סֶלַע, שְׁכוּנַת רַכֶּבֶת

לְלֹא זֵכֶר לְסֶלַע, בְּלוֹק

שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת, קוֹמָה רִאשׁוֹנָה מֵעַל

הַמַּכֹּלֶת שֶׁל גַּבִּי. כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בָּהּ הַיּוֹם אֲנִי פּוֹחֵד

לְהוֹסִיף חֵטְא וּלְיַפּוֹת אוֹתָהּ

בְּמִלִּים שֶׁכִּעוּרָהּ הִתְמִיד בְּעַקְשָׁנוּת לִדְחוֹת.

אָז אֵיךְ בְּכָל זֹאת אֲנִי אָמוּר

לְהַסְבִּיר לָאֲנָשִׁים שֶׁשְּׁכוּנַת הָרַכֶּבֶת הָיְתָה

מָקוֹם לֹא רַע לִגְדֹּל בּוֹ.

 

כִּמְעַט בְּכַוָּנָה הָיִיתִי מְאַחֵר אֶת הַהַסָּעָה

לְבֵית הַסֵּפֶר, הָיִיתִי הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל וּבַיָּדַיִם

הָיִיתִי דָּג רֹאשָׁנִים לְתוֹךְ בַּקְבּוּק פְּלַסְטִיק מִתּוֹךְ בּוֹרוֹת

גֶּשֶׁם.

 

וּבַיַּעַר אַחֲרֵי פַּסֵי הָרַכֶּבֶת בָּנִינוּ

מַחֲנֶה בְּצַמֶּרֶת עֵץ, אֲנִי זוֹכֵר אֲבָל

לֹא זוֹכֵר עַל מָה דִּבַּרְתִּי אָז

וְאֵיךְ הֶעֱבַרְתִּי אֶת הַזְּמַן

כְּשֶׁלֹּא שִׂחַקְתִּי כַּדּוּרֶגֶל.

 

חַנַנְיָה בֵּן שַׁבָּת זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קָרָא לִי פַארֽווסֽט

עַל שֵׁם הַמֶּלְצַר הַפּוֹזֵל מֵהַמִּסְעָדָה הַגְּדוֹלָה

וְאַהֲרֹן הָעִירָאקִי הָיָה יוֹצֵא מֵהַחַלּוֹן

מַחֲזִיק טֵיְפּ דָּאבֶּל קָאסֶט וְשָׁר

בּוּם בּוּם מְדַבְּרִים גוּלוּ גוּלוּ

בּוּם בּוּם מַבְטִיחִים פָּאקָּה פָּאקָּה

 

וְכַּרְמֶל דוּקָּאס עִם הָאוֹפַנַּיִם הָיָה הַיָּחִיד

שֶׁאִכְפַּת לוֹ מֵהַגִּנָּה בַּבְּלוֹק, הוּא טִפֵּל בָּהּ

וְהָפַךְ אוֹתָהּ לְגַן פּוֹרֵחַ מְלַבְלֵב כַּהֲזָיָה

בֵּין בֶּטוֹן כְּלָלִי, קְבוּצָתִי, פְּרָטִי, אָדִישׁ

וְלֹא אִכְפַּת לִי.

 

וּלְמִי אִכְפַּת?

לִי אִכְפַּת?

פַּעֲמַיִם בְּיוֹם אֲנִי עוֹבֵר שָׁם

בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה וַחֲזָרָה

לַבַּיִת הַמַּזְמִין שֶׁאֲנִי

שׁוֹכֵר עַל הַיָּם בְּאוֹלְגָה

וְלֹא מֵרִיחַ אֵת הַסֵרָחוֹן

שֶׁהַבִּיּוּב מֵקִיא שָׂם

אֵת כָּל הַגּ'וֹרָה.

לֹא רַק סִרָחוֹן עוֹלֶה

מִצִּנּוֹרוֹת הַבִּיּוּב, גַּם מִלִּים עֲנִיּוֹת

מְאַמְּצוֹת לְחֵיקָן אַיִן

כְּמוֹטוֹ לְחַיִּים. מְטַפְּחוֹת דַּלּוּת

בִּמְסִירוּת יוֹמְיוֹמִית,

כְּבָאוֹת בַּקֹּדֶשׁ, כִּמְדַבְּרוֹת תְּפִלָּה.

 

מִלִּים שֶׁבְּקֹשִׁי גּוֹמְרוֹת אֶת הַחֹדֶשׁ

וּמִלִּים שֶׁלֹּא גּוֹמְרוֹת אֶת הַחֹדֶשׁ

וּמִלִּים שֶׁחוֹשְׁבוֹת עַל עַכְשָׁו אוֹ מַקְסִימוּם מָחָר וְלֹא

מִלִּים שֶׁחוֹשְׁבוֹת לִטְוָח אָרֹךְ.

 

מִלִּים עֲלוּבוֹת, לְעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָן

לִקְנוֹת מֶטָפוֹרָה קְלוּשָׁה בִּמְחִיר מְצִיאָה שֶׁל פַּעַם

בַּחַיִּים. מִלִּים מֻתָּשׁוֹת שֶׁרוֹצוֹת רַק טֶלֶוִיזְיָה, תָּמִיד

עֲיֵפוֹת בִּכְדֵי לֵהָנוֹת מִמִּשְׂחָקֵי לָשׁוֹן.

 

עַד כַּמָּה שֶׁאוּכַל אֲנַסֶּה שֶׁלֹּא

לְהַמְחִישׁ אֶת הַמְּצִיאוֹת

כְּדָבָר אַחֵר מִמַּה

שֶׁהִיא, מִלִּים מְקוֹמִיּוֹת

נֶאֱסֹף מֵהַכְּבִישׁ, כְּבִישׁ

אֶחָד לְלֹא מוֹצָא, מִסְתּוֹבֵב

סְבִיב עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הָיָה כְּבִישׁ

אֶחָד לְבַדּוֹ בָּעוֹלָם.

 

בָּנוּ שָׁם גֶּשֶׁר עוֹקֵף לִמְסִלַּת הָרַכֶּבֶת

לַגֶּשֶׁר קָרְאוּ עַל שֵׁם אֲרִיאֵל שָׁרוֹן,

אֶנְגְלֶר וַאֲנִי נוֹסְעִים שָׁם

לְפָחוֹת פַּעֲמַיִּם בְּיוֹם וְרוֹאִים אֶת הָאֵזוֹר

הַמְּסֻמָּן, מְגֻדָּר בַּרְזֶל לָבָן

וּבַד יָרֹק מַסְתִּיר אֶת

הַשְּׁכוּנָה כְּמוֹ גֶּטוֹ. מֵאוֹת אֲנָשִׁים נוֹתְרוּ

פְּעוּרֵי פֶּה בְּטֶקֶס חֲנִיכַת גֶּשֶׁר

אֲרִיאֵל שָׁרוֹן הֶחָדָשׁ וְהַמַּרְשִׁים.

וְכֻלָּם אָמְרוּ תּוֹדָה לָאֵל

"נִגְמְרוּ הַפְּקָקִים".

 

בַּבַּיִת בּוֹ נוֹלַדְתִּי

הַחַלּוֹן פָּתוּחַ, מִישֶׁהוּ אַחֵר דּוֹאֵג

לְהַכְנִיס אֲוִיר.

 

>>> ראיון עם ארבעת המשוררים מקבוצת "ערס פואטיקה" / אלי אליהו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו