שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיה סלע
מיה סלע
מיה סלע
מיה סלע

באוזניים היה יכול אולי להזדמזם השיר של עמיר בניון "עומד בשער". ידמיינו לעצמם הקוראים את הקול של בניון ששר "תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים/ אנחנו השתגענו אין לנו יותר פנים/ רק הולכים ומתכלים כל הזמן, אז תבוא/ כן תבוא, לא נשארו כלים כדי שנוכל אותם לשבור".

כך התייחסו רוב המו"לים בארץ אל החוק להגנת הסופרים והספרות, החוק היה המשיח וכשהוא יבוא הוא יושיע אותם מהגזירות של רשתות הספרים, וענף הספרים, שבשנים האחרונות היה פרוע, יתמתן סוף סוף. והנה זה קורה, ב-6 בפברואר ייכנס החוק לתוקף ואיש אינו שר. הענף רוחש וגועש, שמועות והשמצות מכל כיוון. עיקר האש הפעם מופנה אל רשת סטימצקי ואל העומדת בראשה, המנכ"לית איריס בראל.

לדברי המו"לים, רשת סטימצקי דורשת הנחה מפליגה של 63%, ולאור החוק החדש שלא יאפשר להכניס ספרים חדשים למבצעים, משמעות הדבר היא שהם יצטרכו לקבוע לספרים מחיר קטלוגי גבוה שמשמעותו היא שלא יימכרו ספרים. זאת לא היתה כוונת המחוקק ובוודאי לא כוונת המו"לים. כעת, סמוך לכניסת החוק לתוקף, המו"לים – שעוד לא חתמו עם סטימצקי - עוד לא יודעים מה יהיה המחיר הקטלוגי של הספרים משום שהם עוד לא יודעים כמה הנחה ייאלצו לתת. חלקם עדיין מקווים שיצליחו להוריד את הדרישה של הרשת. המו"לים מדברים על דרישת סטימצקי במושגים חריפים, חלקם קוראים לחתימה על 63% אחוז הנחה, הסכם התאבדות.

חנות של סטימצקי בתל אביב. לדברי המו"לים, רשת סטימצקי דורשת הנחה מפליגה של 63%צילום: תומר אפלבאום

עד שחוקק החוק להגנת הספרים והספרות, המו"לים קיבלו סכום נמוך מאוד על כל ספר, אבל מכיוון שהספרים נמכרו במבצעים הם לפחות נהנו ממכירה של כמויות. כעת, כשלא יהיו מבצעים (החוק לא מאפשר למכור ספר בהנחה במשך 18 חודשים מצאתו לאור), הם קיוו שהם יוכלו להתקיים ממכירת פחות ספרים שמחירם סביר. המחשבה של המחוקק ושל המו"לים היתה שספר יעלה בין שישים לשבעים שקלים.

אמנם הצרכן, כלומר הקוראים, דוממים כעת כאילו מדובר פה בעניין מסחרי שאינו נוגע להם, אבל בסופו של דבר המאבק בין המו"לים לסטימצקי נוגע למחיר הספר, לשאלה הפשוטה מה יהיה מחירו של ספר בחנויות. האם ספר יעלה שבעים שקלים או מאה שקלים? כל מיני מספרים נזרקים לאוויר. יש מי שטוען שאם המו"לים ייתנו לסטימצקי הנחה של 63%, כדי שיוכלו להרוויח וגם לשלם תמלוגים לסופרים, הם יצטרכו למכור ספר ב-132 שקלים. סכום מעט מופרך אבל מעיד על ההיסטריה. גם המו"לים וגם הרשתות יודעים היטב שבמחירים גבוהים, לא יהיו קונים.

אחד המו"לים הסביר: "אי אפשר שאחרי החוק הזה נקבל מה שקיבלנו כשמכרנו במבצעים, כי לא תימכר כמות של ספרים כמו שמכרנו אז". הוא מתכוון לכך שבכל מקרה הצרכן הישראלי יצטרך להתרגל מעתה לכך שהוא לא יכול לקנות יותר ספרים חדשים במבצעים ולפי ההערכות,זה ייקח לו זמן להתרגל לכך. לכן, לפחות בשנה הראשונה, מכירות הספרים יפחתו מאוד.

איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי, מנסה להרגיע את הסערה: "אני עדיין מאוד מאמינה בחוק שעשה תיקון לעוול של הרבה שנים, אבל אי אפשר בשנה אחת לתקן את כל העוול הזה. אנחנו נכנסים לתקופה לא ברורה בעבור הרשתות. אנחנו לא נוכל יותר לקבוע את מחיר הספר. רק המו"לים יקבעו ואנחנו לא יודעים איך הקהל יגיב להפסקת המבצעים. אבל בטווח של שלוש שנים כל העניין יתייצב וכל העוסקים במלאכה יתחילו להרוויח. מי שהאמין שבשנה אחת אפשר לתקן עוול של שנים, טעה. זה יקח זמן לתקן והשנה הזאת היא שנת הסתגלות. בכל מקרה ספר צריך להימכר בשבעים שקלים. אסור שיעלה המחיר".

העניין הוא שיש הוצאות ספרים שגם כך מצבן בכי רע ואין להן כיסים עמוקים ויכולת להחזיק מעמד שלוש שנים עד שהשוק יואיל להתארגן. בראל מבקשת להסביר את דרישתה להנחה הגבוהה, "אנחנו משלמים שכר דירה ב-137 חנויות. יש לנו 1,200 עובדים. אנחנו לא יודעים כמה יעלה ספר ואיך הקהל יגיב, אבל אנחנו נמשיך לשלם משכורות ושכר דירה ודלק והובלה, ונמשיך לשלם חשמל. התפקיד שלי כמנכ"ל הוא לשמור על הבית הזה. אני לא מכירה מצב שבו גורם כלשהו יכול לחייב חברה פרטית להפסיד. סטימצקי תישאר בית טוב לעובדים שלה וללקוחות שלה. בעקבות פנייתם של מר יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ושל שרת התרבות, בנינו מודלים נוספים של הסכמי הפצה ומרבית המו"לים שמהווים את עיקר המכר בסטימצקי חתמו או הגיעו להסכמות ויחתמו בקרוב".

המו"לים מתארים סיפור אחר. "זה מצב מטורף, אנחנו שבועיים לפני כניסת החוק לתוקף ואני לא יודע מה יהיה המחיר של ספר, מה ההנחות, מה התמלוגים". אמר אחד מהם ל'הארץ", "הכל עומד. לסטימצקי יש כוח אדיר על פני כולם והמחוקק לא מתערב. הכוח של סטימצקי כמעט אינסופי, כולם תלויים בהם. בחו"ל זה לא קורה כי יש שיווי משקל, המו"לים גדולים ונתח השוק של הרשתות לא כזה גדול. המחוקק צריך להגיד שזה מצב בלתי נסבל ושהוא מתערב על ידי שינוי חקיקה או תקנות זמניות. כרגע הם עומדים בצד והשוק קורס, הם נותנים לו להתמוטט".

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספריםצילום: דניאל צ'צ'יק

"אנחנו מדברים על הכוח האדיר של רשתות שיווק המזון אבל יש באיזשהו מקום אחוזי עמלה כאלה כמו שדורשת רשת סטימצקי?" תהה מו"ל אחר.

רבים רואים את שורש כל הרע בעובדה שרשת סטימצקי שייכת לקרן מרקסטון שאמורה למכור את הרשת בעוד שנה וחצי ולכן כל עניינה הוא למקסם רווחים, ובוודאי שלא אכפת לה משוק הספרים או מהספרות הישראלית. "איריס בראל בונה על זה שבסופו של דבר יש לה יותר עמידות מאשר להוצאות הספרים. מה אכפת לה, אחריה המבול, היא צריכה ליצור לרשת רווחים בשנה הקרובה", אמר גורם המעורה בענף.

איריס בראל דוחה בתוקף את הטענות האלה. "אני עובדת כבר שמונה שנים ברשת איך אפשר להגיד שלנו בבית הזה של סטימצקי לא אכפת משוק הספרים? אני מאוד אשמח להישאר בסטימצקי ולהיות חלק מקבוצת הרוכשים אם יתאפשר. סטימצקי בשבילי זה בית והעובדים שלי זה משפחה. רשת סטימצקי קיימת 88 שנים והיא תהיה קיימת עוד 88 שנים".

אחד המו"לים אמר ל'הארץ": "אם צריך לבחור בין קריסה של הוצאות איכותיות לבין הקריסה של סטימצקי כי לא יהיו להם מספיק רווחים, אם ההיסטוריה צריכה להכריע, אז שתקרוס רשת סטימצקי. אם תקרוס ייפתחו תוך שנה עשרות חנויות פרטיות ותבוא פריחה לתרבות. הם לא יודעים לנהל רשת כמו בכל מקום בעולם. שם אחוזי ההנחה שדורשים מהמו"לים לא עולים על ארבעים אחוז".

מו"ל אחר אמר, "לא יתואר שחנות הספרים שהיא רק בלדר שמעביר את הספר מהמו"ל לקונה, תרוויח יותר מהמו"ל, הסופר, העורך וכל שאר העושים במלאכה. גם חצי לא מגיע לה".

איריס בראל, מנכ"לית סטימצקיצילום: אייל טואג

רחלי אידלמן, מו"ל הוצאת שוקן ויו"ר התאחדות המו"לים, אמרה: "סטימצקי ניסתה לקבל הנחות שיגעוניות מהמו"לים ולכן הם לא חותמים. צומת ספרים יושבים על הגדר כדי שסטימצקי תעשה להם את העבודה. יש פה דואופול ששולט בשוק ועושה מה שהוא רוצה. לא יודעת מה יהיה, צריך לחכות ולראות. זה ניצול הכוח עד המקסימום והמו"לים מתקפלים כל הזמן. מי שמנהל משא ומתן שיעשה את החשבון שלו".

איך זה שפתאום כל האש מופנית כלפי רשת סטימצקי? הרי מי שנהגו לירוק עליו אש עד כה היה אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, והוצאות זמורה־כנרת־מודן, שלהן בעלות על צומת ספרים. יש כאלה שתמכו בחוק רק בכדי לנסות ולפרק את הבעלות האנכית הזאת על רשת חנויות ספרים והוצאת ספרים. יש סעיפים בחוק שברור שנכתבו בכדי להגביל את צומת ספרים.

אחד המו"לים הסביר: "קרה פה מן היפוך יוצרות מעניין. סטימצקי שתמיד תמכו בחוק מנסים לנצל אותו עכשיו. הם פתאום דורשים הנחה מטורפת. המטרה של החוק היתה בין השאר להוריד את את המחיר הקטלוגי. המחשבה היתה שתינתן הנחת קמעונאי של 50% לרשתות, ואז שמחירי הספרים יהיו בין 50 ל-70 שקלים. בוועדת החינוך של הכנסת לפני שבועיים רמזו מובילי החוק שרת התרבות לימור לבנת, ויוג'ין קנדל שאם הרשתות לא יתיישרו הם ישתמשו באמצעים שעומדים לרשותם כד להכריח אותן. ככה זה אנשים, אם אתה נותן להם אפשרות הם עושים מה שמתחשק להם".

גורמים המעורים בשוק אומרים שאבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, יושב על הגדר בינתיים, לא נכנס למלחמות, וגם לא דרש הנחות מפליגות מהמו"לים. הוא דווקא מוכן להסתפק בפחות, אבל ממתין לראות מה יתנו לסטימצקי. בקרב שיימשך בסופו של דבר בינו לבין סטימצקי הוא לא מתכוון להפסיד. ל'הארץ" הסכים שומר לומר "אנחנו מסתכלים על יישום החוק בתקווה אבל גם בחשש".

בשבוע שעבר, לאחר שפורסם בהארץ כי "ידיעות ספרים" חתמו על חוזה הפצה עם סטימצקי ולאור מצוקת המו"לים, הודיע ח"כ ניצן הורוביץ, מיוזמי החוק להגנת הספרים והספרות, כי ניסח הצעת חוק חדשה, שתמנע מרשתות הספרים לסחוט את ההוצאות לאור. הוא הודיע כי יניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת, בתיאום עם שרת התרבות לימור לבנת, אם רשתות הספרים ימשיכו לסחוט את ההוצאות לאור ולדרוש מהן הנחות גדולות מדי. ח"כ הורוביץ דיבר גם הוא על לחץ בלתי הוגן שמפעילות הרשתות על המו״לים, ועל כך שהרשתות מנצלות את כוחן המונופוליסטי כדי לסחוט הנחות מופלגות מהמו״לים ובכך לייקר את מחיר הספרים לצרכנים ולפגוע קשות בענף כולו. הוא אמר שהצעת החוק החדשה, שעשויה להיות מוגשת כתיקון לחוק הספרים, תגביל את גובה ההנחה שהרשת תוכל לקבל מהמו״ל למקסימום 40 אחוז. בינתיים מדובר באיום, שמנסה לרמוז לרשתות לרדת מהעץ לבדי שהרי בוודאי אינן מעוניינות בעוד רגולציה. מצד שני אומרים בענף הספרים שמדובר באיום סרק וכי חוק כזה לא יעמוד במבחן בג"צ.

רחלי אידלמן, מו"ל הוצאת שוקן ויו"ר התאחדות המו"ליםצילום: תומר אפלבאום

צריך אולי להסביר מדוע המו"לים מדברים על סחיטה. סטימצקי היא רשת חנויות הספרים הגדולה ביותר בארץ. בשביל חלק מההוצאות, חלק הארי של המכירות שלהן מתבצע ברשת. המו"לים זקוקים לרשת הזאת ואינם יכולים בלעדיה. הדבר נותן לסטימצקי כוח עצום עליהם. לכן היתה חשובה למו"לים חזית הסירוב האחידה שהציגו מול סטימצקי כשסירבו לחתום על חוזה הפצה שקובע 63% הנחה לרשת. אם אין חזית אחידה, כוח המיקוח שלהם פוחת. הדרך היחידה ללחוץ על רשת סטימצקי היא עם האיום שלא יהיו להם ספרים למכור. הרי אם הוצאת כתר והקיבוץ המאוחד לא יחתמו על חוזה הפצה עם סטימצקי הרי שגדולי הסופרים לא יימכרו ברשת. לא עמוס עוז, לא דויד גרוסמן, לא א"ב יהושע, לא יואל הופמן, לא אורלי קסטל בלום, לא צרויה שלו, לא יהודית קציר.

האיום הזה יכול לעבוד אם גם הוצאות חשובות נוספות לא חותמות על הסכם. אבל ברגע שכנרת־זמורה חתמו ו"ידיעות ספרים" חתמו, הרי שלאיום הזה יש פחות כוח.

אז מה עכשיו ומה אחר כך? שלא לציטוט מודים מו"לים רבים שמיהרו בחודש ינואר להוציא לשוק המון ספרים, זאת במטרה שהחוק לא יחול עליהם. הם אומרים שאי אפשר לדעת מה יהיה, ושהם רוצים לנצל את מה שנשאר מתרבות המבצעים.

חנות הספרים הפרטית תולעת ספרים בתל אביבצילום: טלי מאייר

אחד המו"לים אמר שנראה לו שבחודשים הראשונים לכניסת החוק לתוקף, המו"לים יוציאו ספרים מהשורה השנייה, כאלה שלא מועמדים להצלחה גדולה, שלא מיועדים מראש להיות רבי מכר. יוציאו שירה, ספרי מסות ועיון, ספרים שממילא אין להם שוק גדול ולא ייפגעו (ייתכן וזוהי שעתה הגדולה של השירה העברית שבדרך כלל זוכה להתעלמות). עם הספרים החשובים הם יחכו עכשיו כדי לראות מה המשמעויות של החוק.

גם איריס בראל אומרת שבחודש ינואר יוציאו המו"לים עשרות ספרים, כמות גבוהה הרבה יותר מהרגיל, אשר יכנסו למבצעי הרשתות. "זה לא ברור. לאורך שלוש שנים הם זעקו על המבצעים הגרועים, אז למה הם מוציאים עכשיו עשרות ספרים?" עוקצת בראל, "אז החוק הוא רע והמבצע הוא טוב?"

יותר סימני שאלה מסימני קריאה ויותר מקורטוב של ציניות מבעבעים כעת בענף הרותח הזה. כרגע נראה שהחוק, משאת נפשם של רוב המו"לים, לא יושיע אותם.  

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ