בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסופרת יעל טבת: מדוע אבי, שבתי טבת, נעדר מלקסיקון הסופרים הישראלים?

טבת מאשימה את עורך הלקסיקון, פרופ' יגאל שוורץ, ברשלנות ולמחאתה מצטרף העיתונאי דן מרגלית. שוורץ בתגובה: טבת היה סופר עיון חשוב, אבל החלטנו לא לכלול סופרי עיון בלקסיקון

71תגובות

נמשכת המחלוקת על "לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים" בעריכת זיסי סתוי ופרופ' יגאל שוורץ, שראה אור באחרונה. לאחר שנודע כי הוחלט לא להכניס את נעמי שמר ללקסיקון, התברר היום (שני, 30 ביוני) כי גם הסופר שבתי טבת לא נכלל בלקסיקון. שוורץ טוען שטבת לא הוכנס משום שהוא סופר שכתב ספרי עיון. בתו של טבת, הסופרת יעל טבת קלגסבלד, תוהה בנוגע לאמות המידה שלפיהן הוחלט שלא להכניסו ללקסיקון.

טבת הוא חתן פרס ישראל למפעל חיים, סופר ועיתונאי יליד 1925. בנימוקי השופטים שהעניקו לו את פרס ישראל ב–2005 נכתב כי הפרס ניתן לו "על מפעל חייו בכתיבת הביוגרפיה המונומנטלית של דוד בן־גוריון, 'קנאת דוד'. המפעל הגדול של טבת בנוי מאלפי פריטים קטנים שהוא ליקט, ניתח וארג ליצירה ספרותית היסטורית משובחת. מפעלו הוא נכס צאן ברזל לחברה הישראלית ולעם היהודי".

רפרודוקציה מוטי קמחי

בין הספרים שכתב טבת: "חשופים בצריח" מ–1968 שהיה לרב מכר, סדרת ספרי "קנאת דוד" על בן־גוריון, "רצח ארלוזורוב" וביוגרפיה על משה דיין. טבת קלגסבלד מזכירה שיש עוד ספרים רבים שכתב אביה ובהם "המשפחה הגדולה של שין טית", ספר הומוריסטי סאטירי על דמויות ומעשים בחיי היום־יום של ישראל בשנותיה הראשונות; "יומנים מאתמול", ספר סיפורים על ימי ילדותו של טבת בתל אביב בשנות ה–30 וה–40; "שעשוע ובתו"; המחזה "אל תגעו בנוימן" שביים נסים אלוני ועוד.

"זו רשלנות במירעה", אומרת טבת קלגסבלד. "איך הוא (יגאל שוורץ) לא מתבייש? הוא צריך לאסוף את כל הספרים מהחנויות ולהוציא את הלקסיקון מחדש. איך שבתי טבת לא צלח את הפרמטרים שלו? הוא צריך להגיד: עשיתי עבודה רשלנית, אתכם הסליחה. מזל שיש ויקיפדיה ואינטרנט. מה הפרמטר לתואר פרופסור לפרופסור שיוצר לקסיקון כזה? שבתי טבת לא צלח אצלו את הפרמטר של סופר".

טבת קלגסבלד נסערת: "מעניין מה ההגדרה של שוורץ לספרות יפה, אשמח לשמוע. 'יומנים מאתמול' זה לא ספרות יפה? למה כי זה סיפורים? אז אתגר קרת הוא לא סופר? הוא לא יכול להיות בראש מכון מחקר אם 'יומנים מאתמול' הם בעיניו ספרות עיון. זה בסדר להגיד סליחה, אני חפיפניק, אבל אי אפשר לבוא לאדם שכל החיים שלו היו כתיבה ולהגיד לו אתה לא סופר".

היא אומרת שזה מזכיר לה את היום שבו הלכה לרבנות כדי להירשם לנישואים: "הרב שאל את דורי מה שם המשפחה שלו. דורי ענה: 'קלגסבלד'. אורו עיניו של הרב והוא אמר: /קלגסבלד? החזן מבני ברק?/ ואז הוא עבר אלי ושאל את שם המשפחה שלי. הזדקפתי בכיסא ואמרתי 'טבת' והוא לא הניד עפעף. אמר הרב: 'ומה עושה האב?' אמרתי: 'סופר'. בתעודת הנישואים שלי רשום 'סוחר'. אולי יגאל שוורץ קרא את תעודת הנישואים שלי".

טבת לקה באירוע מוחי לפני 12 שנה ומאז הוא במצב סיעודי ואינו יכול לדבר או לכתוב. "לולא אבא שלי היה במצב שבו הוא נמצא, לא הייתי עונה לפרופ' שוורץ", אומרת טבת קלגסבלד. "אבל מאחר שנבצר ממנו לענות, לצערי, אני נאלצת לשמש לו פה. יש פה עוול מקומם ואם הוא לא מסוגל לתקן אותו, אז שיתקן אותו מישהו אחר".

שוורץ אומר בתגובה: "יש גבול לכל תעלול. ישבה ועדה ועשתה הבחנה בין ספרות יפה לעיון בין שירה לפזמון. ההחלטה היתה שבלקסיקון תהיה רק ספרות יפה".

כשהוא נשאל למה אורי אבנרי כן זכה לערך בלקסיקון הוא משיב: "אבנרי כתב שני רומנים על מלחמת השחרור אז הוא נכנס. טבת כתב ספרי עיון ומה שהוא כתב היה חשוב. כל ניסיון למצוא הטיות פוליטיות או אחרות בלקסיקון הוא שגוי. אני עומד לגמרי מאחורי ההחלטה לא להכניס את טבת וכן להכניס אחרים כי הוא שייך למדף של ספרי עיון. טבת היה סופר עיון חשוב אבל 'חשופים בצריח' זה עיון ולא פרוזה. בכל מקרה, אמור להיות ויכוח ענייני אבל להתחיל להגיד מי כן ראוי להיות פרופסור ומי לא... שלי נעלייך". טבת קלגסבלד בתגובה: "שוורץ מוזמן לעיין ברשימת הספרים שטבת כתב לפני שאני חולצת בעבורו את הנעליים. אם טבת אינו סופר, שוורץ אינו פרופסור".

שוורץ עדיין נסער מהאיומים שהוא טוען כי קיבל על חייו בעקבות דבריו של דן מרגלית על הלקסיקון בעיתון "ישראל היום". "אתמול צילצלתי למשמר הגבול כדי שיעשו סיור אצלי בבית בלילה", סיפר שוורץ. "הוא (מרגלית) עשה לי עוול. הוא צריך להתנצל, הוא עשה מעשה שהוא הסתה גמורה. כואב לי הלב על כך שפגענו באנשים פשוטים שנעמי שמר יקרה להם, זו היתה החלטה על שירה וספרות. מה שעשה מרגלית זו האבחנה הכי מדויקת שאני יכול לחשוב עליה לפשיזם. זה דיון בעובי מילימטר כששתי האפשרויות היחידות שישנן הן שאתה או פטריוט או נבל. את יודעת כמה אנשים לא נמצאים בלקסיקון? ישראל אלדד לא נמצא ובגין לא נמצא ומרידור לא נמצא. וכשהייתי בבית ספר יסודי קראתי את 'המרד' של בגין כי ההורים שלי היו רוויזיוניסטים וקראתי גם את אלדד ואת מרידור. אבל הם לא נכנסו. ספרי עיון שיש בהם ממד סיפורי הם לא ספרות. זה עניין ז'אנרי. היו 1,000 עמודים בלקסיקון ותהיה מהדורת אינטרנט שיהיו בה עוד ערכים".

האם יהיה בה ערך על שבתי טבת?

"לא. הוא לא כתב ספרות יפה, אלא עיון".

הלקסיקון המדובר מכיל 1,135 ערכים של יוצרים ישראלים שנכתבו על ידי 168 כותבים. העבודה עליו נמשכה שמונה שנים והוא ראה אור בהוצאת דביר ומכון הקשרים. התומכים בלקסיקון הם אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מרכז הספר והספריות בישראל, מפעל הפיס וקרן רוטשילד־קיסריה. במערכת הלקסיקון ישבו פרופ' אבנר הולצמן (יו"ר), פרופ' ניצה בן דב, ד"ר רועי גרינוולד, ד"ר ענת וייסמן, ד"ר בתיה ולדמן, פרופ' דן לאור, פרופ' אבידב ליפסקר־אלבק, משה סקאל, נירית קורמן, פרופ' ניסים קלדרון, פרופ' רות קרטון בלום, פרופ' חיה שחם, ד"ר אריאל שטרית וד"ר בתיה שמעוני.

מרגלית, שתהה בטורו ב"ישראל היום" על היעדרה של נעמי שמר מהלקסיקון, מספר שהכל התחיל מכך שרצה לראיין את שוורץ לתוכנית הטלוויזיה "ערב חדש" בנוגע ללקסיקון ולספרו של שוורץ, "מקהלה הונגרית", שאף הוא ראה אור לאחרונה. "רציתי לראיין אותו בחיבה ובידידות, הלקסיקון מרהיב", אומר מרגלית. "כשהגעתי לאות ש' ראיתי שנעמי שמר איננה בעוד שחיים חפר ויורם טהרלב בפנים. הם כולם אנשים ראויים וזה לא יעלה על הדעת שקבוצה של פרופסורים לספרות, אנשים שהם המומחים הכי גדולים, לא יודעים שנעמי שמר חייבת להיות בלקסיקון כזה שיש בו גם אנשים זבי חוטם. משהו פה לקוי".

דניאל צ'צ'יק

מרגלית אומר שאם שוורץ היה טוען ששכחו את שמר, היה מגיב בסלחנות, "אבל הם לא שכחו. הם דנו בה עמוקות, זה נשמע מטורף. להגיד שהיא לא שירה קאנונית ויורם טהרלב שהוא ראוי מאוד כן קאנוני? זה לא יעלה על הדעת". לדברי מרגלית, שוורץ אמר לו כי רצה להכניס את שמר אולם ועדת העורכים התנגדה. "אמרתי לו שהוא כעורך ואקדמאי לא יכול לוותר עליהם, הוא צריך לשמור על היושרה שלו בזמן אמת". מרגלית מוסיף שההטיה הפוליטית לא נמצאת אצלו אלא אצל אנשי הלקסיקון שהיה להם קשה לבלוע את שמר: "בדעותי הפוליטיות אני רחוק מאוד מיצחק לאור, אבל אם לא הייתי מוצא אותו בלקסיקון היייתי מגיב באותה חריפות. לאור הוא כותב נפלא בעיני, אבל גם אם לא היה, אי אפשר להשאיר אותו בחוץ".

הוא תוהה למה שבתי טבת לא נכלל בלקסיקון ואילו אורי אבנרי כן: "אבנרי היה העורך הראשון שלי. עם כל חילוקי הדעות שבינינו אני מרבה לכתוב ולראיין אותו. בספרי 'ראיתי אותם' הצגתי אותו כאחד מארבעת האבות המודרניים של העיתונות הישראלית. אני חושב שהספר שלו, 'בשדות פלשת', הוא אחד משני הספרים הכי חשובים שנכתבו על מלחמת השחרור. אבל באותה מידה 'חשופים בצריח' הוא מהספרים החשובים שנכתבו על מלחמת ששת הימים. טבת היה האיש הראשון שראה את המעמסה שבאחיזה בשטחים, הוא עשה מפעל מונומנטלי בכתיבת הביוגרפיה של בן־גוריון, אבל הוא כתב גם את 'שעשוע ובתו', שזו כבר כתיבה לא תיעודית. אז אותו אתם לא מכניסים? מה קרה לכם? למה? כי הוא שוכב משותק ולא יכול לדבר? אני לא מבין את הדבר הזה".

מרגלית מתנגד כמובן לאיומים של חייו של שוורץ ואף כתב זאת בטורו. לדבריו, "זו מחלוקת לשם שמים. אבל משהו לא בסדר, על זה עבדתם תשע שנים והחזקתם מערכת? זה חמור ביותר, זה ליקוי מאורות. הלקסיקון הזה הוא כמו פנתיאון בכתב, זה יותר מסתם ספר גם בגלל העושר הגרפי והכמותי שלו. וזה לא קשור לזה שאני חושב ששוורץ הוא אדם ראוי וידען, אני מכבד אותו מאוד וחושב שהוא צריך להגיד בגדלות נפש: סליחה, טעיתי".

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו