מתה הסופרת הדרום אפריקאית נאדין גורדימר

גורדימר — יהודייה בת למשפחת מהגרים מליטא ומאנגליה — היתה פעילה פוליטית במאבק נגד האפרטהייד עליו גם כתבה בחלק מספריה. בשנת 1974 זכתה בפרס בוקר ובשנת 1991 בפרס נובל לספרות. היא מתה בביתה שביוהנסבורג בגיל 91

מיה סלע
מיה סלע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיה סלע
מיה סלע

נאדין גורדימר, הסופרת הדרום אפריקאית זוכת פרס נובל לספרות, מתה בביתה ביוהנסבורג בגיל 91. גורדימר כתבה יותר מ–30 ספרים, בין ספריה שראו אור בעברית: "המציאה", "הנוטר", "תעלול של הטבע", המשפחה של יולי".

גורדימר — יהודייה בת למשפחת מהגרים מליטא ומאנגליה — היתה פעילה פוליטית במאבק נגד האפרטהייד עליו גם כתבה בחלק מספריה. בשנת 1974 זכתה בפרס בוקר ובשנת 1991 בפרס נובל לספרות. הוועדה שהעניקה לה את הפרס כתבה עליה שהיא סופרת אפית נפלאה. המשורר שיימוס הייני כינה אותה "לוחמת הגרילה הגדולה של הדמיון" .

גורדימר. לוחמת הגרילה הגדולה של הדמיוןצילום: AP

גורדימר כתבה רומנים וסיפורים קצרים ששיקפו את הדרמה של חיי אנוש בחברה בה מיעוט לבן שולט ברוב שחור. רבים מהסיפורים שכתבה עוסקים באהבה, שנאה, וחברות המתקיימים תחת הלחץ של מערכת ההפרדה הגזעית, שהסתיימה בדרום אפריקה בשנת 1994 כשנלסון מנדלה הפך לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה.

היא הפכה פעילה בקונגרס האפריקאי, בתקופה בה היה מוחרם לאחר הטבח בשרפוויל, והיתה מהאנשים הראשונים אותם ביקש נלסון מנדלה לראות כאשר שוחרר מהכלא בשנת 1990. שלושה מספריה היו מוחרמים על ידי השלטונות בזמן האפרטהייד, כמו כן נאסרה להפצה אנתולוגיה שערכה של סופרים דרום אפריקאים שחורים.

משפחתה מסרה לתקשורת הצהרה בה נאמר כי "היה לה אכפת באופן עמוק מדרום אפריקה, מהתרבות של דרום אפריקה, מהאנשים ומהמאבק הנמשך על הדמוקרטיה החדשה". לפני שנתיים נשאלה גורדימר איך היתה רוצה שיזכרו אותה וענתה "תנו לי להישכח" — "Let me be forgotten".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ