בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עדיף, בני לילית או עלפים?

התרגום של רות לבנית ל"שר הטבעות" לפני יותר משלושים שנה נחרת בתודעה של קהיליית הפנטזיה הישראלית כתרגום איקוני, על אף שלבנית העדיפה את הפיוט על הדיוק, בניגוד לתרגום המאוחר יותר של עמנואל לוטם. כעת החליטו בזמורה ביתן להוציא מהדורה מחודשת של התרגום "הישן", ומעריצי טולקין המושבעים חוגגים

3תגובות

לפני 60 שנה ראה אור לראשונה הספר "שר הטבעות" של ג'.ר.ר. טולקין. בעברית ראו אור שתי מהדורות של הספר: בשנת 1979 ראה אור הכרך הראשון של הספר בשם "חבורת הטבעת" בתרגומה של רות לבנית, ובשנת 1998 במהדורה נוספת, בעריכת עמנואל לוטם, יצא אותו כרך תחת השם "אחוות הטבעת".

כשהופיעה המהדורה השנייה התפלגו הקוראים בין אלה שצידדו בתרגום "הישן" לאלה שהעדיפו את "החדש". גם אם העדיפו את התרגום הראשון של לבנית, היה קשה להם למוצאו משום שכבר כמה עשורים אין להשיג אותו, אלא בחנויות יד שנייה במחיר מופקע.

AP

כעת החליטו בהוצאת זמורה ביתן להחזירו למדפים והם מוציאים את התרגום של לבנית מחדש. מעריצי טולקין המושבעים יצאו במחול לשמע הבשורה.

בין הצוהלים נועה מנהיים, ראש מחלקת ספרות מקור בזמורה ביתן, חובבת ומומחית במדע בדיוני ופנטזיה. כאשר מנהיים נשאלת על הסיבות להוצאתו לאור מחדש של התרגום הישן היא אומרת שהסיבה הראשונה, ואולי העיקרית, היא נוסטלגיה: "זה היה התרגום היחיד במשך הרבה מאוד זמן. זה התרגום שגדלנו עליו".

זאת, בניגוד לספר "ההוביט" של טולקין, שלא היה תרגום אחד שהתקבל כקאנוני משום שכבר בשלב מוקדם עם צאתו היו לו לפחות שני תרגומים: "תרגום אחד היה של הטייסים שתרגמו אותו בשבי", מזכירה מנהיים. "והוא היה חובבני לחלוטין".

התרגום של לבנית, אומרת מנהיים, היה "השער שבו נכנסו אנשים שנפגשו עם טולקין לראשונה בעברית. גם בגלל השפה המאוד פיוטית של לבנית שהעדיפה פעמים רבות את הפיוט על הדיוק. היה לזה הדהוד מאוד עמוק בלב הקוראים. לבנית השתמשה בשפה מאוד תנ"כית. היה בזה היגיון מסוים כי טולקין היה אדם מאוד דתי וללא ספק היתה זיקה לכתבי הקודש ביצירה שלו".

דוגמה לבחירות של לבנית היא התרגום שלה לאלפים של טולקין: "הם יצורים שאין להם כלום עם התרבות היהודית", מבהירה מנהיים. "לבנית תרגמה 'אלפים' ל'בני לילית'. יש לזה רציונל. מדובר ביצורים שקדמו לאדם, שנוצרו לפני האדם במיתולוגיה של טולקין, ובמיתולוגיה היהודית לילית קדמה לחווה. את טולקין זה כמובן לא עניין, הכיוון שלו היה אירופאי, אם כבר, אז סקנדינביה היתה המקור שלו".

עוד אומרת מנהיים שטולקין ידע עברית והיא מניחה שלו היה רוצה יכול היה לקרוא להם בני לילית: "הוא היה בלשן. כל ספרי 'שר הטבעות' ו'ההוביט' התחילו כפנטזיה בלשנית שלו. זה התחיל כתרגיל בהמצאה של שפות. לבנית בחרה בהקשר הזה במונח שהוא זר תרבותית לחלוטין לעולם שהספר מתאר, אבל לי מאוד קשה עם המונח שעמנואל לוטם בחר". לוטם בחר לקרוא לאלפים "עלפים", בעי"ן.

"עמנואל לוטם עשה עבודה בלשנית מאוד רצינית ולבנית, בתחושה שלי כקוראת, הלכה עם תחושת הבטן שלה, לכן התרגום שלה נחרת אצל אנשים כמשהו איקוני ומכונן על אף שהוא לאו דווקא התרגום האוליטימטיבי מבחינת הדיוק".

מנהיים אומרת שמדובר בדיון עתיק על מה תרגום אמור לעשות. "כשהרצל אמר שהוא רוצה תרגום שיהיה גם נאמן וגם יפה אמרו לו שתרגום זה כמו אשה, הוא יכול להיות או נאמן או יפה".

יח"צ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו