בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת הסופר הגרמני זיגפריד לנץ, בן 88

לנץ, שהיה מחשובי הסופרים הגרמנים אחרי מלחמת העולם השנייה, עסק בספריו באחריות הגרמנים לפשעי המשטר הנאצי. שר החוץ הגרמני אמר כי עם מותו "מת היום חלק מגרמניה"

2תגובות

הסופר הגרמני זיגפריד לנץ, מהיוצרים החשובים ביותר בספרות הגרמנית אחרי מלחמת העולם השנייה, מת היום (שלישי) בהמבורג והוא בן 88. ספריו של לנץ, שתורגמו ליותר מ-30 שפות, עסקו באחריותם של בני אדם אינדיבידואלים לזוועות המשטר הנאצי ובניסיון לעצב זהות גרמנית חדשה. שר החוץ הגרמני, פרנק-ולטר שטיינמאייר, אמר: "חלק מגרמניה מת היום יחד עם לנץ. הוא התבונן בחברה הגרמנית ואף עיצב אותה ביצירתו".

לנץ נולד ב-17 במארס 1926 בעיר ליק בפרוסיה המזרחית (כיום העיר אלק בפולין). הוא שירת בחיל הים של הצבא הגרמני בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, ערק מיחידתו והסגיר את עצמו לידי הצבא הבריטי. לאחר שחרורו מהשבי למד פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטת המבורג והחל לעבוד כעיתונאי. הוא היה חבר ב"קבוצת 47", חבורת סופרים גרמנים שהוקמה אחרי המלחמה וביקשה להתעמת עם המורשת המרה שהותיר הנאציזם. עם החברים הנוספים בקבוצה היו היינריך בל, גינטר גראס ואחרים.

אי־אף־פי

אחד מספריו הידועים של לנץ הוא "השיעור בגרמנית" מ-1968 (שתורגם לעברית על ידי חיים איזק, הוצאת זמורה, ביתן, מודן, 1978), ובו הוא דן בסוגיית האחריות המוסרית של אזרחים שלקחו חלק בפשעי המשטר הנאצי אך טענו לאחר מכן כי הם רק מילאו את תפקידם. גיבור הרומן הוא ילד הצופה באביו, שוטר הממלא פקודות כדי למנוע מאמן שהוחרם על ידי המשטר להמשיך ליצור. "הרומן הזה לא איבד מכוחו גם כיום", כתב היום המתרגם גדי גולדברג בבלוג שלו, "העולם כמקור וכתרגום". לדבריו, "השאלה שנשאלת בו, כלפי מי יש לאדם חובה כאדם וכאזרח, האם כלפי השלטון או דווקא כלפי חבריו האזרחים וכלפי החירות והדמוקרטיה, מוסיפה להעסיק אותנו גם היום".

ספר חשוב נוסף של לנץ הוא "מוזיאון המולדת" מ-1978 (שתורגם אף הוא על ידי איזק, הוצאת זמורה, ביתן, ספרית מעריב, 1982). ברומן זה ניסה לנץ לשחרר את המלה הגרמנית למולדת, "היימאט", מהמשמעות הלאומנית הצרה שדבקה בה בימי הנאצים וגם עסק בסוגיה הרגישה של סבלם של מיליוני גרמנים שנמלטו או גורשו מפרוסיה המזרחית בתום המלחמה. עם ספריו הנוספים שתורגמו לעברית נמנים "אוניית המגדלור", "דקה דומייה", "מחלקת אבידות" ואחרים.

פרט לרומנים כתב לנץ גם סיפורים קצרים, מסות, מחזות ותסכיתים. הוא זכה בפרסים רבים, ובהם פרס גתה, פרס נונינו ופרס השלום ביריד הספרים בפרנקפורט. השנה נוסד פרס ספרותי בינלאומי חדש בגרמניה על שמו של לנץ, שיוענק לסופרים הכותבים ברוח עבודתו של לנץ. הזוכה הראשון בפרס הוא הסופר הישראלי עמוס עוז.

רויטרס

בראיון שהעניק לנץ ב-2011 לכתבת "הארץ" דליה קרפל הוא אמר: "השתדלתי להצדיק את חיי ואת עבודתי באמצעות הספרים שכתבתי מתוך החלומות והמחשבות שלי. כבר מהסיפור הראשון שלי התמקדתי בסוגיה חשובה - אם כוח פוליטי עצום יכול לחולל שינוי, ומה משמעותו של השינוי הזה בחייהם של האנשים הרגילים ופשוטי העם". עוד אמר כי החלטתו להיות סופר נבעה מכך ש"הבנתי שאני חייב לחקור וללמוד תופעות פוליטיות חברתיות ולהתעמק בהן. כתיבה היא מתודה מצוינת כדי לפרק את הפרובלמות ואת הדילמות של החיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו