בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עזבונו של גבריאל גרסייה מרקס נמכר לארכיון באוניברסיטת טקסס

משפחתו של הסופר, שמת השנה, לא מסרה את סכום המכירה. העיזבון כולל כתבי יד, מחברות, אלבומי תמונות, התכתבויות וחפצים אישיים של גרסייה מרקס

תגובות

גבריאל גרסיה מארקס, שמת באפריל האחרון והוא בן 87, היה מבקר חריף של האימפריאליזם האמריקאי ואף נאסר עליו להיכנס לארצות הברית במשך עשרות שנים, גם אחרי שראה אור הספר "מאה שנים של בדידות" ואחרי שזכה בפרס נובל לספרות ב–1982. למרות זאת, עיזבונו של הסופר הקולומביאני, שחי רוב ימיו במקסיקו סיטי, יישמר בטקסס. מרכז הארי ראנסום שבאוניברסיטת טקסס רכש את העיזבון ובו כתבי יד, מחברות, אלבומי תמונות, התכתבויות וחפצים אישיים, כולל שתי מכונות כתיבה וחמישה מחשבים של אפל. את הארכיון מכרה משפחתו של הסופר, שסירבה לחשוף את סכום המכירה.

מרכז ראנסום הוא אחד מהארכיונים הגדולים בארצות הברית ולצד עיזבונו של גרסיה מארקס הוא מחזיק גם בעיזבונם של ג'יימס ג'ויס, ארסנט המינגוויי, ויליאם פוקנר, חורחה לואיס בורחס וסופרים גדולים אחרים. מנהל הארכיון, סטיב אניס, אמר ל"ניו יורק טיימס": "זה כמעט כאילו שג'יימס ג'ויס פוגש את גבריאל גרסיה מארקס שהשפעתו על הרומן במאה ה–20 באופן מסוים משקפת את שלו. זה מאוד מתאים שגרסיה מארקס מצטרף לאוסף שלנו. קשה לחשוב על סופר שהיתה לו השפעה רחבה כמוהו".

אי־אף־פי

חוזה מונטלונגו, מומחה לספרות לטינו־אמריקאית מאוניברסיטת טקסס, אמר: "זה כמו חלון פתוח למעבדה של אלכימאי מפורסם שלא תמיד אהב את הרעיון שהמרשמים שלו יהיו ידועים. החומרים בארכיון מראים את החולשה, הגרסאות שהושלכו, המלים שלא נבחרו. ממש אפשר לראות את המאבק של היצירה".

בראיון שהעניק ב–1983 למגזין "פלייבוי" הביע גרסיה מארקס את דאגתו בדיוק מהדבר הזה: "זה בדיוק כמו להיתפס בתחתונים". גרסיה מארקס השמיד את הפתקים שכתב בעבודתו היום־יומית ואת עצי המשפחה שהכין ל"מאה שנים של בדידות" — כך אמר הביוגרף שלו, ג'רלד מרטין. ואילו בנו של הסופר, רודריגו גרסיה, אמר בראיון: "אבי היה פרפקציוניסט, ופרפקציוניסט לא מראה עבודה בתהליך. הוא תמיד סיפר אנקדוטות על דמויות מהספרים שאותם כתב, אבל הראה את הטקסט רק כשהיו לו כבר 90% ממנו". לדברי הבן, גרסיה מארקס לא התנגד לכך שאשתו מרסדס תשמור את כתבי היד אבל היה נחוש שלא לשמור חומרים פרטיים יותר. האגדה אף מספרת שכאשר התארסו השניים, הציע הסופר לקנות ממרסדס את כל מכתבי האהבה שכתב לה כדי שיוכל להשמידם.

"אני לא חושב שהוא רצה להשאיר שביל של מסמכים אישיים", אמר הבן. לדבריו, אביו היה איש של טלפון שכתב מעט מאוד מכתבים למשפחתו: "הוא אמר שכל מה שחי וכל מה שחשב נמצא בספריו".

אלא שגרסיה מארקס בכל זאת התכתב עם סופרים אחרים, ויש כ–2,000 מכתבים כאלה בעיזבונו, ביניהם מכתבים שקיבל מגרהם גרין, מילן קונדרה, חוליו קורטאסר, גינטר גראס וקרלוס פואנטס. בעיזבון יש מעט מאוד חומר הקשור לידידותו של גרסיה מארקס עם פידל קסטרו ולפעילותו הפוליטית, משום שהוא העדיף להיות זהיר בעניינים האלה וניהל אותם בטלפון או בפגישות אישיות. "אבא שלי האמין בעבודה פוליטית מאחורי הקלעים", אמר בנו. "כמו עם ספריו, הוא התעניין בתוצאות, לא בכך שאנשים יידעו מה נעשה כדי להשיג אותן".

אי־פי

ובכל זאת, בעיזבון מצויים כמה מסמכים הקשורים לפעילותו ולעמדותיו הפוליטיות של הסופר, ובהם התכתבות שניהל עם המהדורה דוברת הספרדית של המגזין "לייף", שרצה לראיינו. גרסיה מארקס סירב משום שהרגיש שהדבר ייצור מצג שווא בנוגע לפתיחות של העיתון לרעיונות של השמאל. כמו כן יש רשימות מביקורו של הסופר בבית הלבן ב–1998 כשגרסיה מארקס שאל את הנשיא ביל קלינטון אם יש לו בכלל יועצים שהם לא אנטי קסטרו באופן פנאטי.

ויש כמובן את הרומן הלא גמור של הסופר. בנו אומר שהמשפחה עדיין לא החליטה אם לפרסמו. הרומן עוסק באשה נשואה באמצע החיים שמנהלת רומן באי טרופי. בנו אומר שזה בהחלט לא הסיפור האחרון שאביו רצה לספר. הוא מספר שמעט לפני מותו אמר אביו: "אחד הדברים הכי עצובים בלמות זה שזה המאורע היחיד בחיי שלא אוכל לכתוב עליו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו