בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוטלה הענקת פרס לנדאו ליצחק לאור

דירקטוריון קרן לנדאו החליט הבוקר לבטל את הפרס, לאחר התפרקות ועדת השיפוט אתמול. עמינדב דיקמן, ראש ועדת השיפוט: מבחינתי לאור הוא הזוכה בפרס

תגובות
קובי קלמנוביץ

דירקטוריון  קרן לנדאו של מפעל הפיס התכנס היום (ב') והחליט לא להעניק את פרס לנדאו  לשירה 2014 למשורר יצחק לאור.

בעקבות התפרקות ועדת השיפוט אתמול, עם פרישת המשוררת גילית חומסקי מוועדת הפרס, לאחר שהסתמן לטענתה כי גם בדיון החוזר לא תשתנה ההחלטה להעניק את הפרס ללאור — דן דירקטוריון קרן לנדאו בעצמו בסוגיה וכאמור החליט על ביטולו.

עופר וקנין

ממפעל הפיס נמסר כי הדירקטוריון ידון בישיבתו הבאה בנושא הענקת פרס לנדאו לשירה 2014, בשאלה האם יבוטל כליל השנה או יוענק למשורר אחר. חברי הדירקטוריון שקיבל את ההחלטה הם: יו"ר הדירקטוריון עוזי דיין, יו"ר הוועד המנהל של מרכז מורשת בגין, גרשון סתיו, אריה זייף (יזם וכלכלן), עו"ד גדעון פז , פרופ ראובן גרונאו, פרופ' רשף טנא, פרופ' אליאורה רון, עדנה פיינרו, גבי אלדור, יוסי בר מוחא, פרופ' אריאל בנדור, פרופ' מלכה מרגלית, פרופ' שוש ארד, פרופ' אילן שול, נאוה פסטרנק, ופרופ' גיורא שביב.

מאז נודע כי לאור זכה בפרס התנהל מאבק של ארגוני נשים נגד ההחלטה בשל טענות על הטרדות ותקיפות מיניות של לאור, לכאורה, וכן ערער על ההחלטה הפורום המשפטי למען ישראל. מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סויד, בירכה היום על החלטת מפעל הפיס שלא להעניק את הפרס ללאור, ואמרה: "זוהי  החלטה  מתבקשת. פרס אמור להינתן למי שמשמש מודל לחיקוי". סויד הביעה תקווה שהחלטה תהווה ציון דרך  לוועדות פרסים נוספות שייקחו בחשבון את ההשלכות על כלל הציבור.

בוועדת הפרס שבחרה בלאור ישבו עמינדב דיקמן, יהושע סיימון וגילית חומסקי שהיתה בדעת מיעוט. דיקמן אמר היום בתגובה: "יצחק לאור מבחינתי קיבל את פרס לנדאו לשירה. זה שהדירקטוריון החליט לבטל זאת בעיה של הדירקטוריון. מבחינתי התפטרות של חברת ועדה לא מחסלת ועדה, הדירקטוריון החליט אחרת. בעיה שלו".

יהשוע סיימון הסכים היום לחשוף את המכתב שכתב לוועדה, ובו הסביר מדוע לא שינה את דעתו גם בדיון החוזר. "התקנון של הוועדה מחייב לשקול אך ורק שיקולים ספרותיים - תרומת המועמד לתחום השירה - וכך עשתה הוועדה. לכן, החזרת המקרה אל הוועדה איננה בגדר שאלה ספרותית או שירית", כתב.  "להבדיל מבחירות אישיות שבהן נתונה לי הסמכות המלאה בנוגע להעדפת יצירת קשר עם אדם זה או אחר, איני רואה את עצמי כערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית בדבר התנהגותו של אדם כלשהו, וזוהי ההכרעה שהדירקטוריון מכוון אליה עתה, וכאמור בלי שהדבר תואם את תקנון הפרס".

עוד התייחס סיימון לכך שחומסקי הפרה את הסודיות לה היא מחוייבת כשחשפה בפייסבוק ובתקשורת את הדיונים בוועדה. "איני רואה לאפשרי לדון מחדש במועמדים שהוגשו לפני הוועדה טרם מתן החלטתה, לאחר שהופרה חובת הסודיות שחברי הוועדה התחייבו לה, ורק חלקם עמדו בה. במצב זה, משהסודיות הופרה עם פירסום שמות חברי ועדת הפרס ושיקוליהם, כביכול - הפרת חובת הסודיות מפרה גם את החופש להפעיל שיקול דעת בלתי מוטה מחדש".

תומר אפלבאום

סיימון אמר ל"הארץ": "מאחר שאלה הדברים כפי שאני מבין אותם, כל שינוי בהצבעה המקורית יהיה כבר שיפוט של נושאים שלנו אין את הסמכות המקצועית לגביו והם חורגים מהתקנון. בהקשר זה, חשבתי על דבריו של בסאניו אל אנטוניו בתמונה הראשונה במערכה הראשונה של 'הסוחר מוונציה' של שייקספיר (תרגום: דורי פרנס): באסאניו: 'בימי בית-ספר, כשהחטאתי חץ / אחד, מייד יריתי עוד אחד/ בעקבותיו, צליפה זהה אבל/ ביתר תשומת-לב, ובְסיכון / שניהם לא פעם גם הרווחתי את / שניהם. אני מביא דוגמת ילדות זאת/ כי ההמשך כולו תום-לב צרוף'."

גילית חומסקי כתבה בעמוד הפייסבוק שלה לפני כמה ימים: "אין בי שום שמחה. לא שמחה לאיד ולא בכלל. אין שום דבר משמח בפרס שניתן ונלקח, וגם הכוח של משפטי שדה באינטרנט לא משמח אותי. נקודת האור היחידה בכל הסיפור, היא שהוא כנראה יגיע סוף סוף לבית המשפט ויתברר שם. אני בת למשפחת המשוררים, משפחת הנשים, משפחת האדם, משפחתי הפרטית ועוד כמה משפחות. ואף אחת מהן לא יצאה מהסיפור בלי פגע". 

היום כבר הופיעו תגובות שמחות בעמוד הפייסבוק שלה. אחת המגיבות כותבת לחומסקי "תודה. את גאונה פוליטית". ואחרת כותבת שעכשיו כשהפרס פנוי, רצוי לתת אותו לחומסקי עצמה.

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו