בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לראשונה: ביביליוגרפיה מקיפה ליצירתו של נסים אלוני

הביביליוגרפיה, בעריכתם של אילן בר־דוד ודור ורטהיימר, מכיל סקירה כרונולוגית ומפורטת של כל תחומי היצירה של אלוני: המחזות שכתב וביים, המחזות והשירים שתירגם, התסריטים, המאמרים והסיפורים הקצרים שכתב, הצגות הבידור והמערכונים פרי עטו וכן הפרסים שבהם זכה במשך השנים

3תגובות

הביבליוגרפיה המקיפה הראשונה ליצירתו של המחזאי, הבמאי והמתרגם נסים אלוני יצאה החודש לאור. הספר ששמו "נסים אלוני — ביביליוגרפיה 1948–2014", בעריכתם של אילן בר־דוד ודור ורטהיימר, מכיל סקירה כרונולוגית ומפורטת של כל תחומי היצירה של אלוני: המחזות שכתב וביים, המחזות והשירים שתירגם, התסריטים, המאמרים והסיפורים הקצרים שכתב, הצגות הבידור והמערכונים פרי עטו וכן הפרסים שבהם זכה במשך השנים. לצד כל מחזה או הצגה מופיעה רשימת המאמרים והמחקרים האקדמיים שנכתבו על אודותיהם, הכתבות שהתייחסו אליהם בתקשורת, הראיונות שהעניק אלוני ביחס אליהם ואף האזכורים שהיו להם בתקשורת בשנים שלאחר כתיבתם או ירידתם מהבמות ולאחר מותו של אלוני ב-1998. הספר אף כולל אזכורים לסיפורים קצרים ולמחזות שנותרו במגירתו של המחזאי, בהם המחזה הסאטירי "ראש העיר הבא" שתוכנן לעלות בתיאטרון הבימה ב-1956, בבימויו של שרגא פרידמן.

בר־דוד וורטהיימר עמלו על איסוף וסידור החומרים לביבליוגרפיה במשך כשנתיים. עבודתם התבססה על מאגר הנתונים שהחל להיבנות ב-2007 בארכיון נסים אלוני במכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית שבאוניברסיטת בן גוריון. בר־דוד, המנהל את הארכיונים הספרותיים במכון, סיפר ל"הארץ" כי בזמן העבודה על הספר, שיצא בהוצאת גנזך "הישראלים הראשונים", הוא קרא כתבות, מאמרים ורשימות רבות שבהן בלטה במיוחד כנותו הבלתי מתפשרת של המחזאי, חתן פרס ישראל. "גם כששאלו אותו אם הוא כן כשהוא כותב את היצירות שלו היו לו תשובות מתפתלות שגם מעידות על כנות וגם על מודעות עצמית יתרה, שהיא תוצר של הומור", סיפר, "זה עזר להאיר גם את הדמות וגם את היצירות שלה".

אלכס ליבק

בר־דוד הדגיש את חידושי הלשון של אלוני במחזות ובמערכונים שכתב כאחד ההיבטים החשובים במורשת העשירה שהותיר המחזאי ושניכרים ביותר בתרבות הישראלית כיום. לדבריו, חלק מהמבקרים בארכיון, שנפתח לציבור בפברואר האחרון ושבו שמורים כתבי היד של המחזות לצד מכתביו ויומניו של המחזאי, מתעניינים בעושר הלשוני ובצבעוניות שבהם. "השפה שלו עדיין רעננה וחדשה ומשתמשים בהרבה מטבעות לשון שהוא טבע", אמר, "כל אחד יודע חלקים שלמים ממערכוני 'הגשש החיוור' בעל פה. יש משהו באלוני שמסקרן ושואב אותך. בקרב חובבי התיאטרון כולם אולי מכירים אותו, אבל לא כולם נוברים ביצירה שלו".

הביבליוגרפיה מאזכרת את כל החומרים הקשורים באלוני ונכתבו או פורסמו בשנים 2014-1948, החל ממאמריו בכתב העת "עין" ומחזהו הראשון "אכזר מכל המלך", דרך תרגומו ל"ליזיסטרטה" מאת אריסטופנס והמערכונים שכתב ליוסי בנאי ורבקה מיכאלי וכלה בסיפורים הקצרים שלו. עילם אלוני, אחיינו של המחזאי המופקד על ניהול עזבונו, בירך על ההשקעה המסיבית בפרויקט. "לא רק האיסוף וריכוז מאות הפרטים על הדף הוא חשוב אלא גם האופן שבו עורכים אותו: מה בא לפני מה, מה הקונטקסט של הדברים", הסביר, "זו עבודה שמציגה את כל סוגי היצירה של נסים והחשיבות של איסוף המידע במקום אחד גבוהה בפני עצמה. זה לסכם פרויקט חיים של בן אדם אמנם רק בנתונים, אבל זה חשוב. כל דבר שהוא עשה וכל מה שנכתב על זה נמצא שם".

אלוני הוסיף כי מקומו של דודו בתרבות הישראלית כיום, 16 שנים אחרי מותו, הוא דינמי. "אני מקבל פניות גם מיוצרים צעירים וגם מתיאטרונים רפרטואריים, והמקום של נסים אינו סטטי. זה משהו שישתנה", הוסיף, "יהיה מעניין לראות איך הדורות הבאים – אלה שלא נולדו עדיין – יפרשו ויתפשו את היצירות שלו". הוא הביע תקווה כי לאחר הביבליוגרפיה ייראה אור גם קובץ מסיפוריו של אלוני שלא זכו לפרסום, ובהמשך אף המכתבים והיומנים שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו