שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עתירה לבג"ץ: לבטל חלוקת פרס ישראל בתחומים שנתניהו התערב בהם

שמונה אמנים, ובהם הבמאי נסים דיין והסופר רן יגיל, טוענים בעתירה כי התערבות לשכת נתניהו בוועדות השיפוט גרמה לזיהום וביזוי של הליך הבחירה ולהפרת הוראות מהותיות בתקנון הפרס

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית אנדרמן

בג"ץ ידון ב–9 במארס בעתירה שהגישה בתחילת השבוע קבוצת אמנים, ובה הם מבקשים לבטל את חלוקת פרסי ישראל השנה בארבעה תחומים: ספרות ושירה עברית, חקר הספרות, אמנות הקולנוע ומפעל חיים. העותרים — שמונה אמנים בראשות הבמאי נסים דיין והסופר רן יגיל — טוענים כי התערבות לשכת ראש הממשלה במנגנון בחירת הזוכים בפרס ישראל גרמה לחשיפת שמות השופטים והמועמדים, בניגוד לתקנון הפרס, וכי גם הניסיון להחזיר את המצב לקדמותו פסול, משום שהליך הבחירה נפגע והוראות מהותיות ויסודיות בתקנון הפרס הופרו.

העתירה הוגשה בעקבות התערבות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המחזיק בתיק החינוך, ואנשי לשכתו בהרכב ועדות השיפוט של פרס ישראל. כפי שנחשף ב"הארץ", התערבות זו הובילה לפיטורי שלושה שופטים, ובעקבות זאת שופטים נוספים הגישו את התפטרותם וחלק מהמועמדים לפרסים הודיעו על הסרת מועמדותם. בסופו של דבר הורה היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו לחזור בו מהמהלכים הללו, ואכן אנשי לשכתו ביטלו את פסילת השופטים. ואולם, כמה מבין חברי ועדות השיפוט סירבו לשוב ולכהן כשופטים, וכמה מבין המועמדים לקבלת הפרס (בהם הסופרים דויד גרוסמן ויצחק בן נר, איש הקולנוע רנן שור ורות דיין) סירבו לחזור בהם מהסרת מועמדותם.

הבמאי נסים דייןצילום: דודו בכר
הסופר רן יגילצילום: דניאל צ'צ'יק

העותרים קוראים לבית המשפט באמצעות בא כוחם, עו"ד חיים שטנגר, לפזר את ועדות השיפוט בארבעת תחומי הפרס שלעיל, או לקבוע שבטקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ה לא יוענקו פרסים בארבעת התחומים מפני ש"לא רק שבוזה, הוכפש ו'זוהם' — בכל הכבוד הראוי — מפעל הענקת פרס ישראל — אם בכללותו ואם לשנת תשע"ה (...) אלא שנפלו גם פגמים מהותיים, יסודיים ושורשיים בהליכי בחירת המועמדים לקבלת הפרסים, בתחומי הפרסים הנ"ל", נכתב בעתירה.

עוד נטען כי המועמדים לקבלת הפרס בתחומים הללו, ששמותיהם פורסמו, אינם יכולים להיות עוד מועמדים לפרס או לזכות בו כי "בכך תופר חובת סודיות שמות המועמדים", וכי הסרת המועמדות של חלק מהמועמדים לפרס "יש (בה) משום אפלייתם לטובה של יתר המועמדים לקבלת הפרסים, אשר לא הסירו את מועמדותם". העותרים גם טוענים שהמשך כהונתם של שופטים שהתפטרו וחזרו בהם לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני".

בעתירה נטען כי בשיקול דעתו של נתניהו בפרשה זו היו מעורבים "שיקולים זרים ופסולים". כאשר ביטל את פיטורי השופטים, לאחר פניית היועץ המשפטי לממשלה, הוא עשה זאת לא משיקולים מקצועיים, נטען בעתירה, אלא מתוך רצון לסיים מהר ככל האפשר את עבודת ועדות השיפוט. נתניהו, מציינים העותרים, "לא חזר בו מביקורתו נגד שופטי ועדות פרסי ישראל אלה ומנימוקי פיטוריהם, אלא רק הודיע שיכבד את החלטת היועץ המשפטי, והוא — במפגיע — לא הודיע כי הוא רוחש אמון מוחלט לכישוריהם, יושרם ומקצועיותם של שופטי ועדות הפרס (...) ולא חזר בו בפומבי מהודעות פיטורים אלה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ