שופטי בג"ץ דחו הערב (שני) את העתירה שדרשה את ביטול ועדות השיפוט בפרס ישראל בשל התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו בהרכבן. פסק הדין שניתן על ידי השופטים אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל התפרסם ללא נימוקים, נוכח לוח הזמנים הדחוף. בפסק הדין שהתפרסם נכתב כי ההחלטה רלוונטית לועדות פרס ישראל, פרט לתחום חקר הספרות, שכן בעקבות הערות השופטים בדיון הבוקר, הודיע נציג המדינה כי השנה לא יוענק פרס ישראל בתחום.

הסיבה לביטול הפרס נעוצה בבעיות טכניות שנגרמו בעקבות התערבות נתניהו בהרכב ועדת השופטים בפרס - כפי שפורסם לראשונה ב"הארץ". גל הפרישות של שופטים ומועמדים עורר חשש לביטול הפרס השנה.

נתניהו מעניק את פרס ישראל, בשנה שעברהצילום: עמוס בן גרשום לע"מ

מאחר שכל חברי ועדת הפרס בתחום חקר הספרות התפטרו לאות מחאה על התערבותו של ראש הממשלה, נדרש מינוי ועדה חדשה. אלא שבדיון בבג"ץ הובהר כי רק שר החינוך יכול למנות שופטים חדשים בוועדה, ומכיוון שהמינוי הזמני של נתניהו לשר החינוך לאחר התפטרותו של השר הקודם, שי פירון, תקף לשלושה חודשים בלבד, הרי שתוקף כהונתו פג ב-5 במארס. עקב כך, נותר כעת משרד החינוך ללא שר ולכן הסכימו נציגי המדינה עם שופטי בג"ץ שהפרס בחקר הספרות לא יחולק.

נציג המדינה התייחס בדבריו לוועדה לבחירת חתן פרס ישראל לחקר הספרות בלבד, שכן רק ביחס לתחום זה לא הוקמה ועדת שיפוט חדשה. אמנם לאחר הודעת ראש הממשלה כי עליו להימנע מלהתערב במינויים בתקופת בחירות הודיעו שלושה מתוך חמישה שופטים - הפרופסורים נסים קלדרון, נורית גרץ ואפרים חזן - על הסכמתם לחזור בהם מהתפטרותם, אך יומיים לאחר מכן הודיעו שוב על התפטרותם, לאור חשיפת שמותיהם. כמו כן, מועמד אחד לקבלת הפרס בתחום זה משך את מועמדותו, אך חזר בו לאחר מכן.

שער "הארץ", 11.02.2015

לפי תקנון פרס ישראל, על ועדות הפרס לסיים את עבודתן השנה עד סוף חודש אדר (שיסתיים השנה ב-20 במארס). השופטת אסתר חיות הבהירה כי מאחר שחלפו שלושה חודשים למילוי מקומו של נתניהו כשר החינוך ב-5 במארס, "לא ניתן להקים ועדה זו". היא הסבירה ש"למחרת הבחירות כאשר תהיה כנסת חדשה אפשר יהיה להקים בהנחה שימונה שר חינוך", אך תהתה אם זה מעשי. היא הוסיפה ש"ייתכן שבעניין זה ובנסיבות שנוצרו יש לוותר על קטגוריה זו". בתשובה לכך השיב נציג הפרקליטות, עו"ד יונתן מוזס, כי "אנו מקבלים זאת שבנסיבות שנוצרו בקטגוריה זו לא יוענק פרס השנה".

לגבי שאר התחומים - ספרות ושירה עברית, אמנות הקולנוע ומפעל חיים - השיבה המדינה כי אף אחת מהוועדות בתחומים אלה לא התכנסה עדיין, אולם עדיין נותרו מספר ימים. הוועדות דחו את הדיונים עד להכרעה בעתירות שהוגשו. 

טענה נוספת שנטענה בעתירה נגעה לפגם שנפל בעקבות חשיפת שמות השופטים, במסגרת הגילויים על התערבות נתניהו בבחירתם. "ברגע שנחשפו שמות השופטים אכן נפל פגם", ציינה חיות אך גם תהתה "האם פסילת הפרס כולו בכל הקטגוריות היא אינה פתרון קיצוני מדי?"

חיות ציינה ששמות חברי הוועדה לבחירת פרס מפעל חיים לא נחשפו, אלא מדובר במועמדת אחת שהסירה את מועמדותה (רות דיין). עם זאת, גם מועמד נוסף לפרס זה, איש התקשורת דן מרגלית, הסיר את מועמדותו. לעניין הוועדה בתחום הספרות והשירה העברית, הבהיר נציג המדינה כי הוועדה מונה שלושה שופטים, שניים מהם - הפרופסור אבנר הולצמן וגיל הראבן- נחשפו כאשר הודיעו על פרישתם מהוועדה וחזרו בהם. בנוסף, ארבעה מועמדים לקבלת הפרס - הסופרים דויד גרוסמן, סמי מיכאל, יצחק בן נר וחיים באר - משכו את מועמדותם וסירבו לחזור בהם. בתחום הקולנוע מסר נציג המדינה כי שמותיהם של שניים מתוך חמשת השופטים נחשפו לאחר שפרשו מהשיפוט וחזרו בהם וכי מועמד לקבלת הפרס בתחום זה משך את מועמדותו, וסירב לחזור בו. למעשה, פורסמו שמותיהם של כל חמשת שופטי הפרס - יהורם גאון, מרדכי שקלאר, רם לוי, יונה אליאן וחיים שריר. מתוכם, שריר היה אחד מהשופטים שנפסלו על ידי לשכת ראש הממשלה וסירב כשהוצע לו לחזור לוועדה; לוי ואליאן התפטרו, אך רק לוי חזר בו.

נציג המדינה הזכיר כי בג"ץ לא נוטה להתערב בסוגיות של פרס וטען כי הפרת חיסיון שמות השופטים והמועמדים לא צריכה להביא לביטול הפרס בתחומים האחרים. "נקודת המוצא היא כי מעמדו של פרס ישראל הוא הפרס החשוב ביותר ורצון הצדדים הוא לשמור על מעמד הפרס. אנו סבורים כי בנסיבות האלה ובשים לב לפגמים שנפלו, ביטול הפרס באופן מלא יוביל לפגיעה חמורה ואנושה יותר במעמד הפרס מאשר המשך ההליכים בשינויים המתחייבים נוכח ההתפתחויות", אמר.

השופטת אסתר חיותצילום: תומר אפלבאום

העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי כמה אנשי רוח, בהם הבמאי ניסים דיין ומבקר הספרות רן יגיל. העותרים פנו לבג"ץ בעקבות הסערה שחוללה חשיפת "הארץ" על התערבותו של נתניהו בהרכב ועדות הפרס. התערבות זו הובילה לפיטורי שלושה שופטים, ובעקבות זאת שופטים נוספים הגישו את התפטרותם וחלק מהמועמדים לפרסים הודיעו על הסרת מועמדותם. בסופו של דבר הורה היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו לחזור בו מהמהלכים הללו, ואכן אנשי לשכתו ביטלו את פסילת השופטים. ואולם, כמה מבין חברי ועדות השיפוט סירבו לשוב ולכהן כשופטים, וכמה מבין המועמדים לקבלת הפרס (בהם הסופרים דויד גרוסמן ויצחק בן נר, איש הקולנוע רנן שור ורות דיין) סירבו לחזור בהם מהסרת מועמדותם.

העותרים דרשו לבטל את חלוקת פרסי ישראל השנה בארבעה תחומים: ספרות ושירה עברית, חקר הספרות, אמנות הקולנוע ומפעל חיים. לטענתם, התערבות לשכת ראש הממשלה במנגנון בחירת הזוכים בפרס ישראל גרמה לחשיפת שמות השופטים והמועמדים, בניגוד לתקנון הפרס, וכי גם הניסיון להחזיר את המצב לקדמותו פסול, משום שהליך הבחירה נפגע והוראות מהותיות ויסודיות בתקנון הפרס הופרו.

"כל העניין אינו אישי מבחינתי, ואף שאני איש קולנוע איני מייצג בעתירה הזאת רק את תחום הקולנוע, לצדי עתרו גם אנשים מתחום הספרות ותחומים אחרים", אמר היום דיין ל"הארץ". "הרוח שנשבה מצדם של השופטים הבוקר היתה שבתהליך חלוקת פרס ישראל התבלבלו השנה היוצרות. אין תקדים למקרה כזה שבו כמה מהמועמדים לפרס יוצאים מן הארון ושמותיהם מתפרסמים, וכך גם שמותיהם של חלק מהשופטים. עניין החשאיות היה מובנה בפרס ישראל מראשיתו, מאז שחוקק החוק שקובע את מנגנון החלוקה שלו. איש לא צריך לדעת מיהם השופטים, שמותיהם אמורים להיות חסויים, וכך גם לגבי המועמדים".

שופטי פרס ישראל שהתפטרו (מימין לשמאל) - פרופ' אבנר הולצמן (בתחום הספרות), חיים שריר (בתחום הקולנוע) ופרופ' אריאל הירשפלד (בתחום הספרות)צילום: איליה מלניקוב

העותרים קוראים לבית המשפט באמצעות בא כוחם, עו"ד חיים שטנגר, לפזר את ועדות השיפוט בארבעת תחומי הפרס שלעיל, או לקבוע שבטקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ה לא יוענקו פרסים בארבעת התחומים מפני ש"לא רק שבוזה, הוכפש ו'זוהם' — בכל הכבוד הראוי — מפעל הענקת פרס ישראל — אם בכללותו ואם לשנת תשע"ה (...) אלא שנפלו גם פגמים מהותיים, יסודיים ושורשיים בהליכי בחירת המועמדים לקבלת הפרסים, בתחומי הפרסים הנ"ל", נכתב בעתירה.

עוד נטען כי המועמדים לקבלת הפרס בתחומים הללו, ששמותיהם פורסמו, אינם יכולים להיות עוד מועמדים לפרס או לזכות בו כי "בכך תופר חובת סודיות שמות המועמדים", וכי הסרת המועמדות של חלק מהמועמדים לפרס "יש (בה) משום אפלייתם לטובה של יתר המועמדים לקבלת הפרסים, אשר לא הסירו את מועמדותם". העותרים גם טוענים שהמשך כהונתם של שופטים שהתפטרו וחזרו בהם לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני".

בעתירה נטען כי בשיקול דעתו של נתניהו בפרשה זו היו מעורבים "שיקולים זרים ופסולים". כאשר ביטל את פיטורי השופטים, לאחר פניית היועץ המשפטי לממשלה, הוא עשה זאת לא משיקולים מקצועיים, נטען בעתירה, אלא מתוך רצון לסיים מהר ככל האפשר את עבודת ועדות השיפוט. נתניהו, ציינו העותרים, "לא חזר בו מביקורתו נגד שופטי ועדות פרסי ישראל אלה ומנימוקי פיטוריהם, אלא רק הודיע שיכבד את החלטת היועץ המשפטי, והוא — במפגיע — לא הודיע כי הוא רוחש אמון מוחלט לכישוריהם, יושרם ומקצועיותם של שופטי ועדות הפרס (...) ולא חזר בו בפומבי מהודעות פיטורים אלה".

בתגובה להודעת המדינה בבג"ץ מסרה רשימת המחנה הציוני: "בכל סוגיה במהלך כהונתו שבה התערב ראש הממשלה הוא הותיר אחריו הרס ומבוכה. הספרות הישראלית היתה לפני נתניהו ותישאר אחריו, אבל הנזק שהוא גרם עכשיו לפרס שהוא גם סמל לאומי מספר את סיפור תשע שנות כהונתו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ