שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

נמצאו שרידיו של מיגל דה סרוונטס, מחבר "דון קישוט"

שלמה פפירבלט
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלמה פפירבלט

ההתרגשות בקרב הספרדים ודוברי הספרדית בעולם רבה מאוד. במדריד פורסם היום (שלישי, 17.3) כי נמצאו סוף סוף שרידיו של מיגל דה סרוונטס, מגדולי הסופרים בהיסטוריה ומחברו של הרומן הנצחי "דון קיחוטה". עד כדי כך גדולתו וחשיבותו של האיש, שרבים משתמשים בביטוי "שפתו של סרוונטס" כשם כינוי לספרדית.

סרוונטס נולד בספרד של אמצע המאה ה-16, בנו של מרפא עני ואם שהיתה ככל הנראה מצאצאי משפחת אנוסים יהודיה. חייו היו רבי עלילות, עוזר של קרדינל ברומא, חייל בגדוד ספרדי שנלחם בטורקים ונפגע בידו במערכה, שבוי בידי שודדי ים ברברים באלג'יר ועוד. ב-1605 הוא פירסם את חלקה הראשון של יצירה אשר שמה הרשמי היה "האביר החכם דון קיחוטה דה לה מנצ'ה". רק עשר שנים מאוחר יותר הופיע חלקה השני. בשנות חייו האחרונות הוא חי במדריד, ברובע "לאס לטראס", ונקבר עם מותו ב-1616 בכנסיית מנזר "טריניטאריאס". אולם, כ–70 שנה לאחר מותו, נערכו עבודות שיפוץ ושינויים גדולים במבני המנזר והכנסייה, והקברים הרבים נפתחו, העצמות נאספו והועברו למקומות אחרים. מאז, לא היה ידוע מקום קבורתו של הסופר.

אחד הצוותים עובד על שרידי ארון הקבורה, בינואר האחרוןצילום: אי־פי

לקראת מלאת 400 שנה למותו של סרוונטס, בחודש אפריל של השנה הבאה, החליטו בספרד, בסיוע ובמימון עיריית מדריד, לפתוח מחדש במבצע חיפושים אחרי עצמותיו של הסופר. באפריל האחרון, יצאו לדרך ארבעה צוותים מקצועיים, ובהם היסטוריונים, סרוונטסולוגים, אנתרופולוגים, ארכיאולוגים ומומחים לזיהוי פלילי, בסך הכל כ-30 איש. המשימה לא היתה קלה – ה"קריפטה" – חלל הקבורה מתחת לרצפת הכנסייה, היתה בעומק של חמישה מטרים מתחת לפני הקרקע והשתרעה על פני 70 מטרים מרובעים ובהם כ-200 קברים שכל אחד מהם הכיל כמה וכמה נקברים.

בחודש ינואר האחרון התחוללה תפנית דרמטית בחיפושים. אחד מן הצוותים מצא בפתח אחד הכוכים באולם הקבורה התת־קרקעי שלט מתכת קטן ועליו ראשי התיבות M.C. ההתרגשות היתה רבה מאוד, אך מוקדמת. בכוך נמצאו עשרות שלדים של מבוגרים וילדים, ולחוקרים נותרה עוד משימה קשה לגלות מי מהם, אם בכלל, הוא הסופר. הם יצאו לדרך מצוידים בכמה רמזים: גבר בן 69 במותו, נכה ביד שמאל (למרות שבני דורו כינוהו "הגידם", ידו לא נכרתה כי אם נותרה מנוונת) ואשר בפיו נשארו רק שש שיניים. ועוד רמז: לצדו של האיש נקברה גם רעייתו, קתלינה דה סלאזר. האם הם נשארו זה לצד זאת?

מעבר לסימנים האלה, השתמשו כמובן החוקרים בכל האמצעים המודרניים שאיפשרו להם למדוד את הזמן שחלף מאז נקברו העצמות. בתום עבודה מאומצת אותר שלד של גבר, "במצב לא טוב במיוחד", כהגדרת החוקרים, ולידו שלד של אשה. לפני כשבועיים הם הוגדרו כחשודים העיקריים – אך נדרשו עוד מספר בדיקות אימות. בסופו של דבר, פירסמו היום המומחים את קביעתם כי זו גופת הסופר. הזיהוי לדבריהם ודאי.

מעבר להתרגשות הכללית, בסביבתו של המנזר, ברובע "לאס לטראס" במרכז מדריד, שוררת התרגשות מיוחדת. סוחרי הרובע, בעלי בתי הקפה והמסעדות, בעלי בתי המלון והעסקים האחרים, כבר החלו טווים חלומות של עושר חדש. התחזית היא כי המקום ייהפך במהרה ליעד של עלייה לרגל, בדומה לזה המתקיים בסטרטפורד, אנגליה, שם קבור ויליאם שייקספיר. אלה מבין תושבי השכונה אשר חוששים ומביעים התנגדות למהומה שתתחולל — נתפשים כמי שמנסים להילחם בטחנות רוח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ