שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פרס ספיר ייפתח גם לספרים בהוצאה עצמית ודיגיטלית

תקנון הפרס היוקרתי של מפעל הפיס תוקן בעקבות הביקורת הציבורית. עוד שינוי: הזוכה חייב להיות תושב הארץ

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראובן נמדר, זוכה פרס ספיר 2015. אילו היה יוצא ספרו השנה, נמדר לא יכול היה להיות אפילו מועמדצילום: תומר אפלבאום
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

מפעל הפיס מעדכן תקנון פרס ספיר לספרות ואת הקריטריונים לקבלתו. התקנון החדש יתיר גם לספרים בהוצאה עצמית ולספרים דיגיטליים להיות מועמדים לפרס, הוא קובע נוסחה חדשה לחישוב מספר הספרים שיותר לכל מו"ל להגיש ומגדיר תנאי־סף חדשים למועמדים, שאחד מהם קובע כי עליהם להיות תושבי הארץ. בכך מגיב דירקטוריון הפיס לביקורת שנשמעה על הפרס בשנה החולפת, וכללה גם עתירה לבית המשפט נגדו. הפרס הקרוב, אומרת דולין מלניק, מנהלת מחלקת התרבות והאמנות של מפעל הפיס, ישמש פיילוט לתקנון החדש ולהליך הסבוך שהוא יכפה על מנגנון סינון המועמדים, וייתכן שהוא ישוב וישתנה.

מאז נוסד בשנת 2000, נהפך פרס ספיר לפרס הספרותי הישראלי החשוב ביותר, הן בגלל סכום הזכייה — 150 אלף שקלים לזוכה ו–40 אלף למועמדים ברשימה הקצרה ולזוכה בפרס הביכורים — והן בגלל היומרה להיות גרסה מקומית של פרס הבוּקר הבריטי. אלא שבשנה החולפת ספג הפרס ביקורת, שהתבטאה למשל בעתירתו לביהמ"ש העליון של עמית ארד, עו"ד וסופר, בגין סירובו של מפעל הפיס לאפשר לו להגיש רומן שכתב והוציא בהוצאה עצמית. בפסק הדין המליצו השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר וניל הנדל לארד למחוק את העתירה, אולם במקביל המליצו גם לדירקטוריון קרן ספיר לשקול את שינוי הסעיף בתקנון. הדירקטוריון אמנם התכנס ושקל.

ל"הארץ" נודע כי החל מהשנה יתקבלו כמועמדים גם ספרים שיגישו מו"לים דיגיטלים (למשל "אינדיבוק") וגם סופרים שהוציאו את ספריהם בהוצאה עצמית. "שוק הספרים נמצא בתהליך מתמיד של שינוי", אומרת מלניק. "חוק הספרים גרם לכך שפחות מו"לים מוכנים להסתכן בהוצאת ספרי ביכורים ויותר סופרים פונים להוצאה עצמית. בנוסף, התבקשנו על ידי בית המשפט לבחון שינוי והסכמנו".

שינוי הסעיף יחייב את אנשי הפרס בניהול מנגנון סבוך וגדול בהרבה, שיטפל באלפי ספרים שעשויים להגיע לפתחם. ספר שיוצא לאור על ידי מו"ל מוכר עובר הליך מקצועי של עריכה ועריכה־לשונית, ולא כך בהכרח בספרים בהוצאה עצמית. משום כך, קובע הסעיף החדש, יידרשו סופרים בהוצאה עצמית להוכיח כי הספרים שהם מעמידים לפרס עברו הליכי עריכה. בשונה מספרים בהוצאות מוכרות, אלה בהוצאה עצמית יישלחו להליך מקדים של לקטורה (קריאה) ורק 60 אחוזים מהמגישים יעלו לשיפוט המקצועי בידי ועדת הפרס. "יצרנו עוד מסלול הגשה לפרס", מבהירה מלניק. "שהוא מקביל להגשה בידי המו"לים המסורתיים. אם נגלה שהתהליך מורכב מדי או לא מוכיח את עצמו מבחינה איכותית, נעדכן שוב את התקנון".

זה אינו השינוי היחיד שהכניס דירקטוריון קרן ספיר בתקנון. בחודש נובמבר האחרון חשף "הארץ" כי אמנם התקנון מאפשר לכל הוצאת ספרים להגיש שבעה מועמדים לפרס (ושלושה לפרס הביכורים), אך זה שנים מגישה הוצאת כינרת־זמורה־דביר 21 כותרים, שכן מבחינה חוקית היא מורכבת משלוש חברות שונות. הפרסום עורר ביקורת על אנשי הפרס ועל ההוצאה, נטען שהדבר "לא הגיוני ולא מוסרי" וכי מנוצלת כאן פרצה בתקנון. גם סעיף זה השתנה כעת, באופן שמתאם בין מספר הכותרים שהוציא מו"ל באותה השנה למספר הכותרים שהוא רשאי להגיש לפרס. השנה יוכלו מו"לים להגיש 60 אחוזים מהכותרים שהוציאו במהלך 2015 לפרס — או 14 ספרים לכל היותר. במסלול הביכורים יהיו רשאים כל המו"לים, דיגיטליים ומודפסים גם יחד, להגיש עד ארבעה כותרים. מלניק מסבירה כי שינוי זה נועד לעודד מו"לים: "ככל שיוציאו יותר ספרים כך יוכלו להגיש יותר", היא אומרת, "אנחנו שואפים לעודד את הספרות ומאותה סיבה הגדלנו גם את מספר הכותרים שניתן להגיש לפרס הביכורים".

דולין מלניק. הפרס ישמש פיילוט לתקנון החדשצילום: גלי איתן

שינוי מעניין נוסף הוא הוספת תנאי־סף לסופר או הסופרת הזוכים. הפרס האחרון, לשנת 2014, הוענק לראובן נמדר עבור ספרו "הבית אשר נחרב". אילו היה יוצא ספרו השנה, נמדר לא יכול היה להיות אפילו מועמד. גם הסופרת מאיה ערד, שהיתה מועמדת לפרס בשנת 2005, לא תוכל להיות מועמדת מהשנה. שניהם, נמדר וערד, מתגוררים בארה"ב. סעיף חדש בתקנון מגדיר כתנאי סף כי "מחבר הספר המועמד יהיה אזרח או תושב קבע שמרכז חייו בישראל וזאת במטרה לעודד סופרים החיים ויוצרים בישראל".

האם גם זה תוצאה של ביקורת שנמתחה בעקבות זכייתו של נמדר? "לא שמענו ביקורת כזאת", אומרת מלניק. "הסעיף נועד לעודד יוצרים שבוחרים להיות וליצור בארץ למרות פיתויים מבחוץ. סעיף דומה מוחל על פרס לנדאו, גם הוא של מפעל הפיס (המוענק מאז שנת 2000 לאישים בולטים בתחומי האמנות, המחקר והמדע, ג"א)". וסיכם יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, עוזי דיין: "צריך לבצע שינויים והתאמות ולא לפחד גם מקבלת החלטות ערכיות. זה בדיוק מה שאנו עושים עם פרס ספיר. המטרה היא לעודד סופרים, אמנים ומדענים היוצרים בישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ