שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

חשד שמסמכים מעיזבונו של מקס ברוד הוברחו מישראל לגרמניה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קפקא. פירוט מלא ומעודכן על חומרים נוספים, ששמורים בדירה של הופה או מוחזקים על ידה במקומות אחרים, לא הגיע לידי בית המשפט. צילום: הספרייה הלאומית
עופר אדרת
עופר אדרת

כתבי יד של מקס ברוד, חברו של פרנץ קפקא שערך ופירסם את כתביו, נתפסו לאחרונה בגרמניה וקיים חשד כי הוברחו לשם מישראל - כך נודע ל"הארץ". המשטרה הגרמנית חוקרת חשד לפיו כתבי היד האלה הם חלק מהעיזבון של ברוד, אשר בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה החודש להעביר לספרייה הלאומית בירושלים.

עורך הדין מאיר הלר, שייצג את הספרייה במשפט בו זכתה, יצא לגרמניה, כדי לבחון את החומר ואת החשד שהוברח מישראל. אורן וינברג, מנהל הספרייה הלאומית, מסר ל"הארץ" כי "הנושא נמצא כעת בבדיקה מול גרמניה, כדי לברר אם החומרים שייכים לעיזבון של ברוד".

עו"ד מאיר הלרצילום: ארז ביטון

עו"ד יוסי אשכנזי, בא כוחו של מנהל עיזבון ברוד, אמר ל"הארץ" כי מנהל העיזבון, עו"ד אהוד סול, "התוודע ממש בימים האחרונים למידע הזה והוא פועל לבדיקתו ויפעל ככל שדרוש, לרבות בהליכים משפטיים, לשם העברת המסמכים האלה לארץ וטיפול בהם בהתאם לפסק הדין".

בתחילת החודש קבעו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי עיזבון ברוד, הכולל גם כתבי יד של קפקא, יועבר לספרייה הלאומית. השופטים דחו את הערעור שהגישו חוה הופה (בתה של מזכירתו של ברוד) והיורשות של אחותה על החלטה קודמת של בית המשפט לענייני משפחה, והזהירו מאפשרות שינסו למכור את העיזבון לארכיון הספרות הגרמנית במרבאך.

מקס ברודצילום: הספרייה הלאומית

השופטים כתבו, שלמשפחה אין זכות להחליט על גורלו של העיזבון, וכי יש לה "אינטרס חומרי מובהק להעביר את נכסי עיזבונו הספרותי של ברוד לארכיון הגרמני, שכן בכוונתן למכור את הנכסים כנגד קבלת תמורה כספית". עוד הוסיפו: "דומה שלא השיקול של הגשמת רצונו האמיתי של ברוד הוא שעומד לנגד עיניהן (...) אלא הרצון להפיק רווח כספי מנכסי העיזבון". השופטים גם קיבלו את עמדת הספרייה הלאומית, כפי שהציג עו"ד הלר, לפיה ברוד לא רצה כי עיזבונו יועבר לגרמניה, כפי שעשתה משפחת הופה אחרי מותו ב–1968.

בין המסמכים שנתפסו לאחרונה בגרמניה נמצא גם אחד היומנים של ברוד, שמעולם לא פורסם, ונחשב למסמך בעל ערך מחקרי רב. לצדו, נתפסו כתבי יד נוספים בכתב ידו של ברוד וגם לפחות מסמך אחד שבכתיבתו היה מעורב קפקא. עד כה לא דווח מתי ומהיכן הגיעו המסמכים לגרמניה, אולם נבדקת אפשרות כי הם קשורים לדיווח של הופה על פריצה לדירתה בתל אביב שאירעה ב–2011, שבה נגנבו פריטים הקשורים לעיזבון.

השופטים דחו את הערעור והזהירו מאפשרות שמחזיקי העיזבון ינסו למכור את אותו לארכיון הספרות הגרמניתצילום: הספרייה הלאומית

בהוראת בית המשפט נפתחו בשנים האחרונות עשר כספות בנק — בתל אביב ובציריך, שהיו שייכות למשפחת הופה, ונמצאו בהן אלפי מסמכים מהעיזבון של ברוד וקפקא, אשר אמורים לעבור כעת לספרייה הלאומית. מנגד, פירוט מלא ומעודכן על חומרים נוספים, ששמורים בדירה של הופה או מוחזקים על ידה במקומות אחרים, לא הגיע לידי בית המשפט.

עו"ד אלי זהר ממשרד גולדפרב זליגמן, המייצג את הופה, מסר בתגובה: "אנו מייצגים את משפחת הופה משנת 2012, החל מהליך הערעור בבית המשפט המחוזי. משכך ולאור העובדה כי איננו מנהלים את העיזבון, אין בידנו כל מידע על הנעשה עם העיזבון, לרבות עסקאות שבוצעו, אם בוצעו, בקשר עם העיזבון". מהמשטרה הפדרלית הגרמנית לא התקבלה תשובה לפניית "הארץ".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ