בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המגמה ספרים

בין מונה ליזה לאמנות יהודית: שני ספרי עיון חדשים על אמנות

2תגובות
אי־פי

ארון ספרי העיון העבריים העוסקים באמנות התעשר באחרונה בשני כותרים מעוררי עניין ומחשבה. האחד הוא "מלכות ענווי ארץ: הדקדוק החברתי של שדה האמנות הישראלי", ספרה של חוקרת התרבות המנוחה שרה חינסקי (הוצאת הקיבוץ המאוחד/ סדרת קו אדום, עורך: יגאל נזרי).

חינסקי מפרשת את ההנחות הגלויות והסמויות שאיפשרו את כתיבת ההיסטוריה של האמנות הישראלית במאה ה–20. היא מוצאת נקודות השקה בין האמנות העילית הקאנונית בישראל ובין פוליטיקת הזהות הלאומית, על קשריה הקולוניאליים ועל זיקתה למושג תרבות המערב, ומעלה שאלות על סיפור היווצרותו של מפעל התרבות העברית־ישראלית באמצעות דיון באמנות עממית, אמנות יהודית ואמנות פלסטינית.

הספר השני הוא "מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך" מאת דבי לוזיה (הוצאת גלריה שטרן), המציע ניתוח של עולם האמנות בן זמננו. לוזיה, גלריסטית וחוקרת תרבות, בוחנת כיצד נהפכה האמנות החזותית מתחום המיועד רק למביני עניין לנושא המעורר סיקור תקשורתי נרחב, מה תרמו לכך החידושים הטכנולוגיים, מה היחס בין ערכה האמנותי של יצירה לערכה הכלכלי, מי הם השחקנים המרכזיים בעולם האמנות כיום ואיך מוזיאונים, גלריות ואמנים מתאימים את עצמם לעולם המשתנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו