המודיעין הבריטי עקב אחרי הסופרת דוריס לסינג במשך 20 שנה

אבנר שפירא
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבנר שפירא

הסופרת הבריטית זוכת פרס נובל דוריס לסינג היתה נתונה למעקב ממושך של שירותי הביטחון הבריטיים בשל עמדותיה הפוליטיות השמאליות – כך נחשף במסמכי מודיעין ארכיוניים שפורסמו אתמול (שישי). בי־בי־סי והעיתון "גרדיאן" דיווחו כי סוכנות הביון אם־איי־5 וגופי מודיעין נוספים בבריטניה עקבו אחרי לסינג במשך 21 שנה, בין 1943 ל-1964, בגלל השקפותיה האנטי גזעניות והאנטי קולוניאליסטיות ובשל חברותה במפלגה הקומוניסטית. דיווחי המודיעין הצטברו לחמישה כרכים של מסמכים, שפרסומם הותר עתה על ידי הארכיון הלאומי של בריטניה.

לסינג, שקיבלה את פרס נובל לספרות ב-2007, מתה לפני כשנתיים והיא בת 94; עם ספריה הבולטים נמנים “מחברת הזהב” (הנחשב לאבן יסוד בחשיבה הפמיניסטית), “העשב פוזם”, ”קיץ בטרם חשיכה” ואחרים. היא נולדה להורים אנגלים באיראן ובילדותה עברה עם משפחתה למושבה הבריטית בדרום רודזיה (כיום זימבבואה). ממסמכי המודיעין מתברר כי המעקב אחרי לסינג החל כבר שם, בעקבות פעילותה בכמה קבוצות שמאל שהחזיקו ב"עמדות אנטי בריטיות, אנטי קפיטליסטיות ואנטי אימפריאליסטיות", כלשון אחד הדו"חות.

דוריס לסינג מקבלת את פרס נובל לספרות, 2008צילום: אי־פי

באותם חוגים הכירה לסינג את בעלה השני, גוטפריד לסינג, קומוניסט גרמני גולה, והיא הצטרפה למפלגה הקומוניסטית בימי מלחמת העולם השנייה. ב-1949 נפרדה מבעלה ועברה לבריטניה. המעקב אחריה נמשך גם שם: שירותי המודיעין צותתו לשיחות הטלפון שלה, קראו את מכתביה ועקבו אחריה כאשר יצאה לביקורים בברית המועצות ובמזרח גרמניה בתקופת המלחמה הקרה, בהזמנת איגוד הסופרים הסובייטים.

במסמך מ-1952 נאמר כי אהדתה של לסינג לקומוניזם "הגיעה כמעט לשלב של פנטיות. הניצול הקולוניאלי הוא נושא-המחמד שלה והיא נעשתה כמעט חסרת אחריות באמירותיה, שלפיהן כל דבר שחור הוא נפלא וכל האנשים והדברים הלבנים הם מסוכנים". בדיווח מ-1956 נמסר כי בדירתה של הסופרת בלונדון "מבקרים לעתים קרובות אנשים מלאומים שונים, לרבות אמריקאים, הודים, סינים וכושים. נראה כי מקצת המבקרים נשארים בדירה לכמה ימים בכל פעם, וכמה מהמבקרים הם כנראה זוגות לא נשואים. ייתכן כי הדירה משמשת לצורך ביצוע מעשים לא מוסריים".

לסינג עזבה את המפלגה הקומוניסטית הבריטית ב-1956 בשל התנגדותה לתמיכת המפלגה בדיכוי המרד ההונגרי על ידי ברית המועצות באותה שנה. ואולם, שירותי הביון לא האמינו כי זו פרידה סופית והמשיכו לרגל אחריה שמונה שנים נוספות. הם היו מודאגים, בין היתר, מפעילותה הפציפיסטית וממעורבותה בקמפיין למען פירוק הנשק הגרעיני.

כעבור שנים הביעה הסופרת צער על הנאיביות הפוליטית שלה בצעירותה. בראיון ל"הארץ" ב-2004 תיארה את אכזבתה מההבטחות הגדולות של המאה ה-20, ובראשן אלה של התנועה הפמיניסטית ושל הקומוניזם. "כשהיינו צעירים, כל סוג של אוטופיה דיבר אלינו, ובמיוחד הקומוניזם", אמרה. "אנשים מהדור שלי מסתכלים בעין קרה מאוד על אוטופיות כי אנחנו יודעים מה קורה להן בסוף - מהר מאוד הן הופכות את עורן ונעשות ברוטליות”.

המסמכים שפורסמו על לסינג מצטרפים לדיווח מאוקטובר אשתקד, ולפיו אם־איי־5 עקב במשך כמה עשורים אחרי שני היסטוריונים בריטים בולטים – אריק הובסבאום וכריסטופר היל. בדומה ללסינג, גם הם נעשו יעדים למעקב בגלל השקפותיהם המרקסיסטיות וחברותם במפלגה הקומוניסטית. עוד פורסם אז כי המודיעין הבריטי אסף פרטים אישיים על אינטלקטואלים נוספים, ובהם ההיסטוריון אג'"פ טיילור והפילוסופית אייריס מרדוק, לאחר שחתמו על מכתב תמיכה במאבק בנשק הגרעיני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ