שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גם האינטלקטואלים הישראלים מגלים את הודו

אבנר שפירא
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלטים בעברית בעיר מנאלי בצפון הודו, 2004 צילום: דריה מעוז / באובאו
אבנר שפירא

המסורת התרבותית, הדתית והפוליטית של הודו מעוררת עניין אינטלקטואלי הולך וגובר בישראל: כתב העת "זמנים" ייחד את גיליונו ה–122 להיסטוריה ההודית (מרכז שזר ואוניברסיטת תל אביב, 2013); ההיסטוריונית יפעת וייס דנה בספרה "נסיעה ונסיעה מדומה" (מרכז שזר, 2014) ביחסה הלא־מוכר של לאה גולדברג להודו, וטוענת כי גולדברג השתמשה בכתביה בדמויות של סטודנטים הודים כדי להביע את תחושותיה האמביוולנטיות ביחס לארץ ישראל; ובאחרונה ראה אור גיליון 44 של כתב העת "תיאוריה וביקורת", המציג מגוון נקודות השקה היסטוריות, פוליטיות וחברתיות הקושרות בין הודו לישראל (עורך: איתן בר־יוסף, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד).

בין המאמרים בגיליון: אבי שילון בוחן את יחסו האוריינטליסטי של בן־גוריון להודו ולבודהיזם; עפרי אילני עוקב אחר התעצבות היחסים המדומיינים בין "ישראל" ובין "הודו" באוריינטליזם האירופי; יעל ברדה מנתחת את המורשת הקולוניאלית שנותרה בהודו ובישראל, כפי שהיא מתבטאת בחוקי החירום שלהן; צבי טריגר מתאר חוויות של הורי פונדקאות ישראלים בהודו; ומריאנה רוח־מדבר סוקרת את מקומה של הרוחניות ההודית בתרבות הניו־אייג' בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ