אמרנו לכם שהפרינט לא מת: הספרים מתאוששים מהמכה הדיגיטלית

הקוראים שמיהרו לקנות ספרים אלקטרוניים חוזרים כעת אל הספרים המודפסים וגם חנויות הספרים העצמאיות מתאוששות. איך זה קרה והאם אפשר להכריז על כישלונה של מהפכת המו"לות הדיגיטלית? ומה המצב בשוק הספרים בישראל?

אלכסנדרה אלטר, ניו יורק טיימס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לקוחה בחנות בארנס אנד נובל בניו יורק, ביולי. גם קוראים שנולדו לעידן הדיגיטלי מעדיפים לקרוא ספרים מנייר
אלכסנדרה אלטר, ניו יורק טיימס

לפני חמש שנים אחזה בעולם הספרות חרדה קולקטיבית בנוגע לעתידם המעורפל של הספרים המודפסים. הקוראים החלו לרכוש את מכשירי הקריאה הדיגיטליים החדשים ומכירות הספרים האלקטרוניים נסקו – ב-2010-2008 נרשמה צמיחה של 1,260% ובחנויות הספרים התפתחה דאגה לנוכח הצרכנים שנכנסים לחנויות רק כדי לעיין בכותרים וקונים אותם לאחר מכן בצורתם הדיגיטלית ברשת. מכירות הספרים המודפסים הידלדלו, חנויות הספרים התקשו לשרוד, והמו"לים והסופרים חששו שהספרים האלקטרוניים, הזולים יותר, ישברו את מטה לחמם. ואז, ב-2011, התממשו הפחדים: רשת חנויות הספרים האמריקאית בורדרס הכריזה על פשיטת רגל.

"הספרים הדיגיטליים היו כמו חללית שממריאה לגבהים", אומר לן ולאהוס, לשעבר מנהל עמותת הסקרים בוק אינדסטרי סטאדי גרופ, המתמחה בתעשיית המו"לות. "כולם היו בטוחים שעולם הספרים הולך בעקבות המוזיקה הדיגיטלית". אבל האפוקליפסה הדיגיטלית לא הגיעה, או לפחות לא במועד המצופה. תחזית האנליסטים ניבאה שעד 2015 ישתלטו הספרים האלקטרוניים על השוק, אבל המכירות הדיגיטליות דווקא נחלשו מאוד. עכשיו מסתמן שכמה מהקוראים שמיהרו לקנות ספרים אלקטרוניים חוזרים לספרים המודפסים, או שהם מזגזגים בין המכשירים הדיגיטליים לבין הנייר. מכירות הספרים האלקטרוניים צנחו ב-10% בחמשת החודשים הראשונים של 2015, על פי איגוד המו"לים האמריקאיים, שאוסף מידע מ-1,200 הוצאות בקירוב. הספרים הדיגיטליים תפסו בשנה שעברה כ-20% מהשוק, בערך אותו חלק שתפסו לפני כמה שנים.

ב-2008 זמן קצר לאחר שאמזון הוציאה את קינדל, החלו הצרכנים לאמץ את הספרים הדיגיטלייםצילום: בלומברג

אפשר שהפופולריות השוקעת של הספרים האלקטרוניים מעידה שהמו"לות אמנם אינה חסינה מפני הפיכה טכנולוגית, אבל היא תשרוד בנחשול הטכנולוגיה הדיגיטלית טוב יותר ממדיות אחרות כגון מוזיקה וטלוויזיה.

שירותי המנוי של הספרים האלקטרוניים, שעוצבו במתכונת של חברות כמו נטפליקס ופנדורה, התקשו להפוך את חובבי הספרים לקוראים דיגיטליים רעבתניים, וכמה מהם נסגרו. מכירות מכשירי הקריאה הדיגיטליים הייעודיים צנחו עם המעבר של הצרכנים למכשירי טאבלט ולטלפונים חכמים. ולפי חלק מהסקרים, גם צעירים שנולדו לעידן הדיגיטלי מעדיפים לקרוא ספרים מנייר.

העמידות המפתיעה של הדפוס סייעה לרבות מחנויות הספרים. חנויות עצמאיות, שנפגעו קשות מהמיתון ומהתחרות מצד אמזון, מגלות סימנים חזקים של התאוששות. איגוד חנויות הספרים האמריקאיות מנה 1,712 חנויות חברות ב-2,227 אתרים ב-2015, עלייה לעומת 1,410 ב-1,660 אתרים לפני חמש שנים. "העובדה שהצד הדיגיטלי של התחום התייצב פעלה לטובתנו", אומר אורן טייכר, מנכ"ל איגוד חנויות הספרים האמריקאיות. "ובשל כך השוק של חנויות הספרים העצמאיות הרבה יותר בריא היום".

צילום: בלומברג

הוצאות הספרים, שמעוניינות להרוויח מהשינוי, שופכות כסף לתשתיות ולמנגנוני ההפצה של הפרינט. חברת האשט הגדילה את שטח מחסניה באינדיאנה בכ-20 דונם אשתקד, ואילו סיימון אנד שוסטר מרחיבה את מתקן ההפצה שלה בניו ג'רזי בכ-18.5 דונם.

הוצאת פנגווין רנדום האוס השקיעה כמעט 100 מיליון דולר בהרחבה ובמודרניזציה של מחסניה והאיצה את הפצת ספריה. בשנה שעברה הוסיפה ההוצאה לשטח מחסניה בקרופורדסוויל שבאינדיאנה כ-34 דונם, ובכך גדל שטחם ביותר מפי שניים.

"אנשים דיברו על קץ עידן הספרים המודפסים כאילו זה רק עניין של זמן אך גם בעוד 50–100 שנה, הדפוס עדיין יתפוס נתח גדול מהעסקים שלנו", אומר מרקוס דוהל, מנכ"ל פנגווין רנדום האוס, שיש לה כמעט 250 חטיבות בעולם. הספרים המודפסים תופסים יותר מ-70% ממכירותיה בארה"ב.

ב-2011 החלה החברה להציע לחנויות ספרים עצמאיות משלוח מובטח בתוך יומיים מנובמבר עד ינואר, חודשי השיא של קניית ספרים. הוצאות גדולות אחרות, ובהן הארפר קולינס, הלכו בעקבותיה. המשלוחים המהירים איפשרו לחנויות הספרים לבצע הזמנות ראשוניות קטנות יותר ולחדש את המלאי על פי הצורך, והדבר צמצם בכ-10% את החזרות הספרים שלא נמכרו. פנגווין רנדום האוס גם פיתחה גישה מבוססת נתונים לניהול מלאי הספרים המודפסים לכמה מלקוחותיה הגדולים, אסטרטגיה המעוצבת על פי דרך הפעולה של יצרנים כגון פרוקטר אנד גמבל, המחדשים אוטומטית את מלאי הסבון ומוצרי צריכה ביתיים אחרים. החברה עוקבת כיום אחר יותר מ-10 מיליון רשומות של מכירות ביום, וסורקת אותן כדי להמליץ לחנויות כמה עותקים מכותר מסוים עליהן להזמין בהתבסס על מכירות קודמות. "זה עניין פשוט מאוד; רק ספרים שנמצאים על המדפים יכולים להימכר," אומר דוהל.

קורא ספרים אלקטרוניים "נוק" של בארנס אנד נובלצילום: בלומברג

בחנות הספרים BookPeople, שנוסדה ב-1970 באוסטין שבטקסס, המכירות עלו בכמעט 11% השנה לעומת השנה שעברה; שנת 2015 היתה אפוא השנה הרווחית ביותר של החנות, לדברי סטיב ברסו, בעלים־שותף של החנות. הוא מייחס את צמיחת עסקיו בחלקם להתייצבות מצב הדפוס ולשיטות חדשות בתעשיית ההוצאה לאור, למשל התוכנית של פנגווין רנדום האוס לחידוש מלאי מהיר. חנויות ספרים עצמאיות אחרות מצביעות אף הן על חזרה של הקוראים לפרינט. "אנשים חוזרים," אומר ארסן קשקשיאן, קניין ספרים בחנות בולדר בוק סטור בבולדר שבקולורדו. "פעם קראו יותר בקינדל וכיום לא, או שקוראים גם וגם".

הספרים הדיגיטליים קיימים כבר עשרות שנים, מאז החלו ההוצאות לערוך ניסויים בדיסקים, אך רק ב-2008, זמן קצר לאחר שאמזון הוציאה את קינדל, החלו הצרכנים לאמץ אותם. קינדל – ומכשירים נוספים כגון אי־רידר של קובו, נוק של בארנס אנד נובל, ואייפד – משכו מיליוני קוני ספרים לקוראים אלקטרוניים, שהקנייה באמצעותם נראתה פשוטה ומיידית. ההוצאות רשמו עליות חדות במכירות הדיגיטליות בחגים ולאחריהם, לאחר שאנשים קיבלו במתנה קוראים דיגיטליים. אבל שיעורי הצמיחה הדו־ספרתיים והתלת־ספרתיים צנחו כשסר חנם של הקוראים הדיגיטליים והצרכנים העדיפו את הסמארטפונים והטאבלטים. אשתקד נמכרו כ-12 מיליון קוראים דיגיטליים, צניחה תלולה לעומת כמעט 20 מיליון שנמכרו ב-2011, על פי חברת הסקרים פורסטר. נתח האנשים שקוראים ספרים בעיקר בקוראים דיגיטליים הצטמצם ב-32% ברבע הראשון של 2015, לעומת 50% ב-2012, לפי סקר של חברת נילסן. ייתכן שגם עליית המחירים של הספרים האלקטרוניים תרמה לחזרה של הקוראים לנייר.

בשנה שעברה השיגו הוצאות הספרים תנאים חדשים במו"מ עם אמזון. הן דרשו לקבוע בעצמן את מחירי הספרים הדיגיטליים שלהן, ורבות מהן החלו לגבות עליהם מחירים גבוהים יותר. כשההבדל במחיר בין ספר אלקטרוני (שעולה כיום כ-13 דולר) לבין ספר בכריכה רכה אינו גדול, כמה מהצרכנים בוחרים בגרסת הדפוס. באמזון, כמה ממהדורות הכריכה הרכה של כותרים פופולריים ובהם "החוחית" של דונה טארט זולות בכמה דולרים מהגרסאות הדיגיטליות. מכירות הספרים בכריכה רכה עלו ב-8.4% בחמשת החודשים הראשונים של 2015, כך מדווח איגוד הוצאות הספרים האמריקאיות.

חנות הדגל של רשת "ריזולי" בניו יורק, יולי .2015 המו"לות אמנם אינה חסינה מפני הפיכה טכנולוגית, אבל היא תשרוד בנחשול הטכנולוגיה הדיגיטליתצילום: אי־פי

משיכת החבל בין הפיקסלים לפרינט עוד לא נגמרה, קרוב לוודאי. אנליסטים ומנהלים מהתחום טוענים שמוקדם מדי להכריז על מותה של מהפכת המו"לות הדיגיטלית. ייתכן שיצוץ פתאום מכשיר חדש ומצודד. מספר גדל והולך של אנשים כבר קוראים ספרים דיגיטליים בטלפונים סלולריים. אמזון חשפה לא מכבר מכשיר טאבלט חדש שנמכר ב-50 דולר וייתכן שהוא יעורר גל חדש של צרכני ספרים אלקטרוניים (הקינדל מהדור הראשון עלה 400 דולר). ייתכן גם שמספר גדל והולך של אנשים עדיין קונים וקוראים ספרים אלקטרוניים – אלא שהספרים האלה אינם של הוצאות מסורתיות. הצניחה במכירות הספרים הדיגיטליים שעולה מדיווחי ההוצאות אינה מביאה בחשבון את מיליוני הקוראים שעברו לספרים אלקטרוניים זולים ורבים, שבמקרים רבים מחירם פחות מדולר.

באמזון ממשיכות מכירות הספרים הדיגיטליים לנסוק, לדברי ראסל גרנדינטי, סמנכ"ל בקינדל. אשתקד השיקה אמזון, השולטת ב-65% משוק הספרים הדיגיטליים, שירות מנויים לספרים דיגיטליים המעמיד לרשות הקורא, תמורת 10 דולר דמי מנוי חודשיים, גישה לא מוגבלת לקריאה דיגיטלית. המנוי כולל יותר ממיליון כותרים, רבים מהם של מחברי ספרים בהוצאה עצמית.

מנהלים מתחום המו"לות אומרים שהעולם משתנה במהירות רבה מכדי שיהיה אפשר להכריז שהגל הדיגיטלי שוכך. "אולי זו רק עצירה זמנית", אומרת קרוליין ריידי, נשיאת סיימון אנד שוסטר. "אולי הדור הבא ירצה לקרוא ספרים בסמארטפון?"

מאנגלית: אורלי מזור־יובל

אשה קוראת בשקיקה את ספרה האחרון של הרפר לי בעודה בחנות הספריםצילום: אי־פי

הישראלים עדיין לא אימצו את הספר הדיגיטלי / גילי איזיקוביץ

בתחילת 2014 פירסם משרד הכלכלה ניתוח מלומד על אודות צריכה מקוונת של ספרים בישראל. הוא הכיל בחינה מדוקדקת של דפוסי קניית ספרים מודפסים און־ליין ושל צריכת ספרות בפורמט דיגיטלי, והשוואה של אלו לנעשה בחו"ל. התמונה, למי שלא מכיר את שוק הספרים המקומי מבפנים, היתה כמעט מפתיעה, משום שבניגוד ללא מעט טכנולוגיות חדשות שאותן הצרכן הישראלי ממהר לאמץ ולעדכן, נותרו הספרים הדיגיטליים בשוליים.

בחו"ל נאמד ב–2009 נתח השוק של ספרים דיגיטליים בכ–100 מיליון ספרים ועל פי הערכות, כך צוין באותו הדו"ח, עד 2015 26% מהספרים הנמכרים בעולם יהיו דיגיטליים. כבר ב–2011 מכרה אמזון יותר ספרים דיגיטליים ממודפסים. אבל בישראל? על פי הדו"ח, ב–2014 היה שיעור הקונים ספרים דיגיטליים מסך הקונים באינטרנט 3.9% בלבד, ורק 86 אלף משקי בית רכשו ספר בצורה כזאת. זה שיעור מזערי, במיוחד לאור העובדה שציבור רחב מאוד מחזיק באמצעים לקריאה דיגיטלית (מחשב, מחשב נייד, טלפון חכם, אייפד או קוראים ייעודיים דיגיטליים).

הנתונים הללו קיבלו משנה תוקף מוקדם יותר השנה, בסקר שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בעבור מיזם הספרים הדיגיטליים "עברית" והתפרסם לפני שבוע הספר בעיתון "גלובס". בסקר הצהירו 86% מהנשאלים כי הם מעדיפים קריאה בספר מודפס, כלומר — פחות מחמישית מהקוראים הישראלים קוראים ספרים דיגיטליים. מו"לים שונים הסכימו כי הנתונים מתיישבים עם מצב השוק המוכר להם. על כל כמה אלפי ספרים מודפסים, נמכרות רק עשרות ספורות של ספרים דיגיטליים. הסיבות לכך, הסבירו הנשאלים, הן נוחות הקריאה, התחושה, הריח וגם ההרגל, אבל נדמה שכל אלה עדיין אינם מסבירים מדוע דווקא בתחום הספרות הקוראים הישראלים מפגרים מאחור, חרף הזמינות הטכנולוגית והמחיר הנמוך יותר (מחירו של ספר בפורמט דיגיטלי הוא בדרך כלל כמחצית המחיר לספר מודפס). תשובה אפשרית מצויה אולי במבחר: מעט חנויות ספרים מקוונות פועלות בארץ (בהן עברית, אינדיבוק ובוקסילה), ובהן אפשר לרכוש ולקרוא מבחר לא גדול של ספרים, המסתכם בכמה מאות ספורות של ספרי פרוזה מקור.

ואף על פי כן, בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, שהתקיים ביולי האחרון במסגרת בחינת חוק הספרים, מסר נציג משרד הכלכלה כי מניתוח נתוני המכירות עולה שבעקבות החוק, התחזקה הפלטפורמה הדיגיטלית. לא מן הנמנע כי בעקבות השינויים הצרכניים שמביא איתו החוק והשינוי בדפוסי הקריאה בכלל יחולו שינויים נוספים בשוק הישראלי.

רון דהן, מבעלי החנות המקוונת אינדיבוק, מאשר: "לתחושתי ולפי מה שאני רואה, הקריאה הדיגיטלית, בגלל חוק הסופרים והבשלת הטכנולוגיה, עלתה בשנה וחצי האחרונות במאות אחוזים. אם פעם באינדיבוק מכרנו 20% ספרים דיגיטליים מכל הספרים שאנחנו מוכרים, היום זה בערך חצי־חצי, אם לא 60% לטובת הספרים הדיגיטליים. עם זאת, באחוזים מהאוכלוסייה אלה עדיין לא אחוזים משמעותיים, בין 8% ל–10% כיום. השוק הוא באופן ברור שוק של ספר מודפס ודעתי האישית היא שלא יהיה מצב שבו הדיגיטלי יחליף את הדפוס".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ