רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת המשורר נעים עריידי

עריידי בן ה-65 היה פרופסור לספרות בן העדה הדרוזית וזכה שלוש פעמים בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה

14תגובות

המשורר נעים עריידי הלך לעולמו בגיל 65. עריידי, פרופסור לספרות בן העדה הדרוזית ויליד הכפר מע'אר בגליל, לימד בסמינר להכשרת מורים בחיפה וניהל וערך את הפסטיבל הבינלאומי לשירה שייסד בכפרו. הוא זכה שלוש פעמים בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה, ע"ש ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול, בפעם האחרונה בשנת 2008. בין 2012 ל-2014 כיהן כשגריר ישראל בנורבגיה. עריידי מת לאחר מאבק של כמה חודשים במחלה קשה ונקבר אתמול אחר הצהריים בכפרו. משפחתו מקבלת מנחמים בבית העם ובבית אחיו נעים, שניהם בכפר.

עריידי היה בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר שני בספרות עברית וספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת בר אילן, עסקה בשירתו של אורי צבי גרינברג. ספר שיריו הראשון ראה אור בסוף 1972 ונקרא "איך אפשר לאהוב". אחריו התפרסמו עשרה ספרי שירה, האחרון שבהם, ליקוט מבחר משיריו, ב- 2010.

דרור ארצי / ג'יני

נוסף לספרי השירה יצאו גם שלושה ספרים עיוניים שחיבר ותרגומים שונים עליהם היה חתום. הוא עבד כמורה בבית הספר היסודי במע'אר ובבית הספר המקיף אחווה, היה מרצה בשלוחת אוניברסיטת בר אילן בצפת ובאוניברסיטת חיפה והיה פרופסור חבר במועצה האקדמית של המכללה האקדמית לחינוך – גורדון בחיפה. הקריירה שלו כדיפלומט נקטעה אחרי כהונה בת שנתיים בעקבות טענות של עובדות מקומיות בשגרירות ישראל בנורבגיה שהתלוננו כי הטריד אותן.

בטור שכתב ל"הארץ" לפני עשר שנים סיפר על העמדה המיוחדת שלו כמי שכותב בעברית בעוד ששפת אמו היא ערבית: "נקרעתי לשניים בין ההתמודדות עם היצירה לבין הסניגוריה עליה כלפי שני צדי המתרס: ליהודים רבים קשה היה לקבל את התופעה, ומצד שני דחו הערבים את עצם השימוש בשפת האויב. אך עם זאת, יכולתי לחוש בין השורות את ההערכה לעצם העובדה". בראיון לעיתון מעריב, שהתפרסם בשנת 2009, הוסיף והסביר שהוא בוחר בשפת הכתיבה בהתאם לנסיבות ולנושא עליו הוא כותב: "יש דברים שאני רוצה להגיד אותם בגישה מסוימת, באופי מסוים ואז אני כותב אותם בעברית. ויש כאלה שיוצאים בערבית בלי שאני אחשוב על זה. אם אני רוצה להתווכח עם אלוהים אני לא יכול להתווכח איתו בערבית, כי אז כל הדתיים המוסלמים והדרוזים יקומו עלי ואולי אהפך למנודה. לעומת זאת אין לי בעיה להתווכח עם אלוהים בעברית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות