שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
המגמה ספרות

זוויות חדשות בהיסטוריה הגאה, למרות הזדקנותה של אלת ההיסטוריה

אבנר שפירא

השאלה הקלאסית של פרידריך ניטשה, "כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים", מצוטטת כבר בתחילת "היסטוריה בדמדומים", ספרו החדש של ההיסטוריון הוותיק שלמה זנד (הוצאת רסלינג). לאחר כ-40 שנות עיסוק בחקר ההיסטוריה ובהוראתה, זנד מבקש לברר מהי בכלל ההיסטוריה, מהן תפישות הזמן שעל בסיסן מעוצבים הנרטיבים ההיסטוריים, עד כמה יכולים היסטוריונים להתקרב לידיעת האמת על העבר, לאילו מטרות פוליטיות משמשים מחקריהם ומה צופן להם העתיד. “אני נוטה להניח שקליאו, אלת ההיסטוריה שהזדקנה, שרויה עתה בזמן דמדומים", כותב זנד. “היא אמנם מנסה להתנגד לגסיסה ארוכה וכואבת ולהיחלץ ממנה, אך חשה שעתידה תלוי חלקית ביכולתה להתחדש".

עטיפת הספר "היסטוריה בדמדומים: הרהורים על זמן ואמת" מאת שלמה זנד (רסלינג)
השחקנית הצרפתייה ז'קלין שרלוט דיפרנואה, ששם הבמה שלה היה קוקסינל, על עטיפת כתב העת "זמנים"

עיון היסטורי מסוג אחר מציע גיליון 131 של הרבעון להיסטוריה “זמנים”, שמוקדש להיסטוריה קווירית (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, מרכז שזר ואוניברסיטת תל אביב). בין המאמרים בגיליון: עורכת כתב העת, איריס רחמימוב, בוחנת את הרדיקליזם הלסבי בירושלים בשנות ה-70 וה-80; גיל אנגלשטיין עוסק בדור הראשון של נשים טרנסג'נדריות בישראל; עפרי אילני מנתח את ההתייחסויות להומוסקסואליות בעיתונות העברית בתקופת המנדט; ותיאו מאינץ, שהיה מחלוצי הקהילה הלהט"בית בארץ ומת ב-2007, מספר על חייו בתור יקה גאה. על שער הגיליון מופיעה תמונתה של השחקנית הצרפתייה ז'קלין שרלוט דיפרנואה, ששם הבמה שלה — קוקסינל — נהפך למלה שגורה, שלא לומר שגורה מדי, בעברית המדוברת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ