המגמה ספרים

הבזקי אור של גחליליות כמקור לתקווה, ולא רק בחנוכה

אבנר שפירא
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גחליליות. הצליחו לפתות יוצרים לא מעטים
גחליליות. הצליחו לפתות יוצרים לא מעטיםצילום: R. CREATION / SEBUN PHOTO / am
אבנר שפירא

"חג האורים" מספק הזדמנות להיזכר בייצוגים תרבותיים של גחליליות, שהבזקי האור שלהן אמנם נועדו למשוך בני זוג אבל הצליחו לפתות גם יוצרים לא מעטים; עמם נמנים, בין היתר, המשורר רבינדרנת טאגור (בקובץ שיריו "גחליליות"), הסופרת גילית חומסקי (ברומן "גחליליות") והזמרת אסתר שמיר (בשירהּ "גחליליות").

אליהם מצטרף עתה ז'ורז' דידי־הוברמן, פילוסוף וחוקר אמנות צרפתי עתיר השפעה, שספרו הראשון המתורגם לעברית הוא "הישרדות הגחליליות" (מצרפתית: מיכל ספיר, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ קו אדום כהה).

עטיפת הספר
עטיפת הספר

דידי־הוברמן משתמש באור הגחליליות כדימוי שבאמצעותו הוא מבקש לבחון אם בתקופה הנוכחית אפשר למצוא מקור של אור, ואפילו אם מדובר רק באור מרצד ולילי, שיוכל לשחרר את המחשבה הביקורתית בת זמננו מהקדרות והפסימיזם שדבקו בה. לשם כך, הוא חוזר למאמר שפירסם פייר פאולו פאזוליני ב-1975, ובו ביכה את היעלמותן של הגחליליות בתוך האור המסמא וחובק־הכל של חברת הצריכה והשתמש בהן כדי להביע ייאוש פוליטי ואסתטי.

לעומתו, דידי־הוברמן טוען בספרו, שפורסם בצרפת ב-2009, כי שקיעת אורן של הגחליליות אינה מבשרת על היעלמותן המוחלטת, ומתעקש לראות בניצוצות ההולכים ודועכים שלהן משום הבהוב מתמיד של תקווה וכיס של התנגדות לסדר החברתי הקיים. למהדורה העברית של הספר מצורפים פתח דבר מאת רפאל זגורי־אורלי ואחרית דבר של המתרגמת. דידי־הוברמן יבקר בשבוע הבא בישראל וישתתף בכנס אקדמי שיתקיים בתל אביב ובירושלים ויוקדש לפילוסוף ולטר בנימין, מי שהיה אחד ממקורות ההשראה למהלך שהוא מציג בספרו.

ז'ורז' דידי-הוברמן
ז'ורז' דידי-הוברמןצילום: תומר אפלבאום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ